[29] Hanukkah - חנוכה
ולפני שנתחיל, חשוב לי להגיד שיכול להיות שהפרק הזה יהיה קצת יותר קשה מהפרקים הקודמים. למה? כי בעצם בשביל לספר את הסיפור של חנוכה אני אצטרך להשתמש בכל מיני מילים שאני בדרך-כלל לא משתמשת בהן. המילים האלה קשורות לכל מיני דברים בהיסטוריה, לדברים שקרו לפני בערך 2,000 שנים. אז לכן יכול להיות שהפרק הזה יהיה קצת יותר קשה. אל תיכנסו לפאניקה – זה לא אתם, זה הפרק. וכמובן שזה לא אומר שלא כדאי לנסות לשמוע אותו. להיפך, אני מאוד ממליצה לכם לשמוע אותו, רק שאולי תצטרכו לעשות את זה כמה פעמים או לבדוק קצת יותר מילים במילון. זה הכל. הסיפור שאני רוצה לספר הוא בעצם איך שרוב האנשים בישראל מכירים את הסיפור הזה. זאת אומרת שאם הייתם עוצרים מישהו ברחוב בישראל והייתם שואלים אותו "תגיד, למה אנחנו חוגגים את חנוכה?", זה בערך הסיפור שהוא היה מספר לכם. מוכנים? בואו נתחיל!
דגם של בית המקדש השני במוזיאון ישראל. (CC BY 3.0)
ואז הגיעו היוונים. היוונים רצו לכבוש את ישראל, זאת אומרת, הם רצו שישראל תהיה שלהם, והם הצליחו בזה. הם התחילו לכבוש את הארץ והתקרבו לירושלים. ליוונים היה מלך, קראו לו אנטיוכוס. ואנטיוכוס לא רצה שיהודים ימשיכו להיות יהודים. מה שהוא רצה זה שהם יהיו כמו היוונים. היוונים באותו הזמן לא האמינו באלוהים אחד, הם לא היו מונותאיסטים, אלא הם היו פוליתאיסטים, הם האמינו בכל מיני סוגים של אלים והיו גם שמים פסלים של האלים האלה כדי להתפלל אליהם.
אז אנטיוכוס כבש את ישראל, החיילים שלו הגיעו לירושלים והגיעו לבית המקדש. כשהם נכנסו לבית המקדש הם התחילו להרוס אותו: לשבור דברים ולהוציא ממנו את כל הכלים וגם את המנורה. הם הוציאו את המנורה ושברו את כל מה שהיה בבית המקדש. ובמקום כל הדברים שהיו בבית המקדש הם שמו פסל של אחד האלים היוונים. אנטיוכוס הכריז על חוק חדש. הוא אמר שמעכשיו ליהודים אסור להיות יהודים. יהודים צריכים להיות כמו היוונים. זאת אומרת שאסור ליהודים ללמוד תורה או להתפלל כמו שהם רגילים או לקיים את הטקסים שלהם. כל זה אסור. מעכשיו מי שעושה את זה וחייל יווני רואה אותו, ימות. החייל יכול להרוג את היהודי שמנסה להמשיך להיות יהודי.
אנטיוכוס מוציא את המנורה מבית המקדש.
כל האנשים הגיעו והתחילו להקשיב למה שהחייל רצה לספר להם, ורק מתתיהו הזקן לא הסכים לעשות את זה. הוא החליט לפתוח במרד. מה הוא עשה? הוא קפץ על החייל, הרג אותו, הוא הפיל את הפסל היווני ושבר אותו. ואז הוא אמר לכל האנשים בכפר שאסור להם לשמוע בקול המלך, זאת אומרת, אסור להם להקשיב למה שאנטיוכוס רוצה, אסור להם להתיוון. מה זה אומר, "להתיוון"? "להתיוון" זה להפוך ליוונים. זאת אומרת, להפסיק להיות יהודים ולהתחיל להתנהג כמו היוונים. הוא חשב שזה דבר נורא ואסור לעשות אותו, ולכן הוא הזמין את כל האנשים בכפר להסתתר במערות. זאת אומרת, להפסיק לגור בכפר, לעבור להרים שליד הכפר, להתחבא שם וללמוד שם תורה וגם ללמוד להילחם. הוא חשב שאסור ליהודים להגיד "כן, כן, בסדר" לכל החוקים של אנטיוכוס. הוא חשב שיהודים צריכים להתנגד, הם צריכים להמשיך להיות יהודים, הם צריכים להמשיך להתפלל, והם צריכים גם להילחם באנטיוכוס וביוונים.
האנשים שגרו במודיעין באמת הקשיבו למתתיהו, הם עזבו את הבתים שלהם והלכו איתו להרים. שם הם ישבו, הם המשיכו להתפלל והם גם למדו להילחם. בגלל שמתתיהו היה מבוגר מאוד הוא הרגיש שהוא עומד למות בקרוב. הוא לא היה בטוח שיהיה לו כח לצאת להילחם ביוונים. לכן הוא אסף את כולם, אסף את כל האנשים שהיו איתו בהרים, ואמר שמעכשיו הבן שלו יהיה המנהיג שלהם. לבן שלו קראו יהודה המכבי. הוא ביקש מכל האנשים להקשיב לבן שלו ולעשות את מה שהוא אומר, לעזור לו ולהילחם ביוונים.
בכל הזמן הזה אנטיוכוס, המלך של היוונים, ממש ממש כעס. הוא לא היה מרוצה שיש יהודים שלא רוצים להתיוון, שלא רוצים להפוך להיות כמו היוונים. אז מה הוא עשה? הוא שלח חיילים. עוד ועוד ועוד חיילים כדי להפחיד את היהודים ולנסות להכריח אותם להיות כמו היוונים. בשלב הזה יהודה המכבי אסף את כל האנשים והחליט שזה הזמן לצאת ולהילחם ביוונים. מה היהודים עשו? היהודים ישבו והתפללו ביחד וביקשו את העזרה של אלוהים. הם ידעו שהם קבוצה קטנה והיוונים הם קבוצה גדולה, אז הם התפללו לאלוהים וביקשו ממנו עזרה. הם ביקשו ממנו לעזור להם במלחמה הזאת. ואז, כשהחיילים היוונים הגיעו להרים, היהודים קפצו מהמערות שלהם בהפתעה וניצחו את היוונים. הם המשיכו להילחם ביוונים, הם נלחמו ונלחמו עד שבסוף הם גירשו אותם מהארץ. זאת אומרת שבסוף היוונים יצאו מארץ ישראל וחזרו ליוון.
אז זה מה שיהודה המכבי הזמין את כולם לעשות. הוא הזמין אותם להגיע לטקס חנוכת בית המקדש. וכמובן שכולם הגיעו. כולם לבשו בגדים יפים והגיעו לירושלים לחגוג. והכל היה מעולה, רק הייתה בעיה אחת קטנה. כחלק מטקס החנוכה, יהודה המכבי רצה להדליק את המנורה, אותה המנורה שעמדה בבית המקדש לפני המלחמה ושהיוונים הוציאו מבית המקדש. אבל בשביל להדליק את המנורה היה צריך להשתמש בשמן מיוחד מאוד, שמן זית טוב מאוד ואיכותי מאוד שבו השתמשו כדי להדליק את המנורה. ומה הבעיה? הבעיה היא שלא היה שמן כזה. זאת אומרת, לפני המלחמה היה הרבה שמן בבית המקדש. אבל כשהיוונים הגיעו הם שברו את הכדים שהיו בבית המקדש והם שפכו את השמן או אולי פשוט השתמשו בו למשהו אחר, אז לא היה שמן.
מה אפשר לעשות? היהודים התחילו לחפש. אולי איפשהו כן נשאר קצת שמן? עד שאחד האחים של יהודה המכבי מצא כלי קטן. הוא מצא קצת שמן. ובכלי הזה היה מספיק שמן כדי להדליק את המנורה ליום אחד. מעולה. כולם שמחו, הם הדליקו את המנורה, טקס החנוכה עבר בהצלחה, זאת הייתה מסיבה גדולה, וכולם חזרו הביתה. בבוקר למחרת יהודה המכבי חזר לבית המקדש וגילה שהמנורה עדיין דולקת, שהשמן עדיין בוער.
זה היה מאוד מפתיע, כי הרי היה שם רק קצת שמן, הוא כבר היה אמור להיגמר. אבל לא. המנורה עדיין דלקה. זה היה נס. משהו מיוחד. ואז המנורה המשיכה לדלוק שמונה ימים. זאת אומרת שהשמן שהיה צריך להספיק רק ליום אחד הספיק לשמונה ימים. וזה היה אורך החגיגה של חנוכת בית המקדש. זאת אומרת שכל אותם שמונה ימים אנשים חגגו ושמחו על זה שבית המקדש שוב שייך ליהודים והם שוב יכולים להתפלל בו. וגם, במהלך השמונה ימים האלה, היה ליהודים מספיק זמן כדי לייצר עוד שמן. וככה הם הביאו שמן חדש למנורה והיא המשיכה לדלוק בבית המקדש. אז בעצם בחג חנוכה אנחנו חוגגים שני דברים: אנחנו חוגגים את הניצחון של היהודים על היוונים, את הניצחון של הקבוצה הקטנה על הקבוצה הגדולה, וגם את נס פך השמן, ככה קוראים לזה. "פך השמן" זה הכלי הקטן שבו היה קצת קצת שמן שבסוף הספיק לשמונה ימים. לכן חוגגים את חנוכה במשך שמונה ימים, כדי לחגוג את הנס המיוחד הזה שקרה בבית המקדש בערך לפני 2,000 שנה.
Photo by Robert Thiemann on Unsplash
ועכשיו, בואו נדבר על מה בעצם עושים בחנוכה בשנת 2022. איך חוגגים את החג הזה? דבר ראשון שעושים זה להדליק נרות בחנוכייה. אני אשים תמונה של חנוכייה בטרנסקריפט של הפרק הזה. ובעצם מה שעושים זה כל ערב במשך שמונה ימים אנחנו מדליקים נרות. בערב הראשון נר אחד, בערב השני שני נרות, בערב השלישי שלושה נרות, וכן הלאה וכן הלאה. כשמדליקים את הנרות אומרים ברכה מיוחדת, זאת אומרת תפילה מיוחדת, וחלק מהאנשים שרים גם כמה שירים.
חוץ מזה, במהלך חג חנוכה בדרך-כלל גם אוכלים אוכל שמכינים אותו עם הרבה שמן. למה? כי אנחנו חוגגים חג שקשור בנס פך השמן. אז מה אוכלים? אוכלים סופגניות או לביבות או דברים אחרים שבדרך-כלל מכינים עם הרבה שמן. סופגנייה זה בעצם מאפה מתוק ולביבות זה משהו שבדרך-כלל עושים מתפוחי-אדמה. אולי אתם מכירים את המאכל הזה גם בשם "לטקס". אז זה מה שאוכלים בחנוכה. אגב, בשנים האחרונות הרבה מאוד בתי קפה וקונדיטוריות ומאפיות בישראל עושות סופגניות ממש מיוחדות, זאת אומרת, בכל סופגנייה יש קרם מיוחד או שמים משהו מיוחד מלמעלה. וכל מאפייה מנסה לעשות את הסופגניות הכי יפות והכי מיוחדות. זה טרנד יחסית חדש, נגיד, לפני עשר שנים זה לא היה כל-כך פופולרי אבל עכשיו זה משהו שקורה כל שנה. ובגלל שבסופגניות יש הרבה מאוד קלוריות הרבה אנשים משתדלים לא לאכול הרבה סופגניות אלא אולי אחת או שתיים במהלך כל החג.
Photo by Elisheva Gohar on Unsplash
סופגניות קלאסיות
ואיך אפשר לשחק בסביבון? קודם כל, אפשר סתם לסובב אותו, אבל יש גם משחק מיוחד שבו לכל ילד יש כמה מטבעות מדמי חנוכה, הוא מסובב את הסביבון, ואם יוצאת אות אחת הוא צריך לתת כסף לילדים האחרים, ואם יוצאת אות אחרת הוא מקבל כסף מהילדים האחרים. זה בעצם משחק מזל, זאת אומרת מסובבים את הסביבון, יוצאת אות ואז צריך לעשות משהו עם הכסף. יש לזה חוקים ספציפיים, אבל אנחנו לא נדבר על זה עכשיו. אם אתם בכלל לא מכירים את המנהגים של חנוכה אני ממש ממליצה לכם ללכת ולקרוא על זה קצת, כי המנהגים האלה, הדברים האלה שעושים במהלך חנוכה, זה משהו שרוב הישראלים עושים. כמובן שלא כולם עושים את הכל, יש אנשים שעושים יותר ויש אנשים שעושים פחות, אבל בגדול זה מה שכולם מכירים ואוהבים. הגענו לסוף הפרק. וכמובן שאני אשמח לשמוע מכם האם אתם חוגגים את חג החנוכה, איך אתם חוגגים אותו, ואם אתם גרים בישראל, תספרו לי על הסופגנייה הכי טובה שאכלתם. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו ניפגש בפעם הבאה. חג שמח! יאללה ביי!