[31] Apartment for Rent - דירה להשכיר
קודם כל, כמו תמיד, חשוב לי לומר שהסיפור הזה הוא הסיפור שלי. זה לא אומר שככה ייראה כל חיפוש דירה בישראל. חשוב לי לומר שבמהלך החיים שלי בעיקר חיפשתי דירות במרכז, זאת אומרת, בתל-אביב או בערים שקרובות לתל אביב, ועכשיו חיפשתי דירה בירושלים. ולמרות שישראל היא מדינה קטנה מבחינה גיאוגרפית, דברים כאלה, כמו חיפוש דירה, יכולים להיות שונים מעיר לעיר. ותיכף אני אסביר למה. דבר ראשון שכדאי לדעת זה שבישראל, כמו בעוד הרבה מקומות בעולם, יש בעיה של דירות. איזו בעיה? אין מספיק דירות, ויש הרבה אנשים שרוצים לשכור או לקנות דירות, ולכן הדירות הן יקרות. והבעיה הזאת היא כמובן יותר רצינית במרכז הארץ, זאת אומרת, תל-אביב והערים שנמצאות ליד תל-אביב. באופן כללי, קוראים לאזור הזה "גוש-דן", זה השם של האזור. אז למצוא דירה בגוש-דן זה הרבה יותר קשה מאשר, לדוגמה, למצוא דירה באשדוד או בחיפה או בבאר-שבע. ולכן תהליך חיפוש הדירה במרכז יהיה יותר קשה. זה אומר שהוא ייקח יותר זמן ושבעלי הדירות יכולים לבקש יותר דברים מהאנשים שבאים ורוצים לשכור את הדירה.
Photo by Mika Baumeister on Unsplash
המקום השני הוא אתר אינטרנט בשם "יד2". וזה בעצם האתר הכי גדול בישראל שבו יש מודעות על דירות. אז גם לשם אתם נכנסים, בוחרים את הקטגוריה של "דירות להשכרה" ומתחילים להכניס עוד מידע, כמו: כמה חדרים אתם רוצים, או כמה כסף אתם מוכנים לשלם, או אם אתם רוצים לגור בשכונה ספציפית, אז באיזה שכונה אתם רוצים לגור. וזה בעצם עוזר לכם לראות רק את הדירות שרלוונטיות בשבילכם ולא לראות דירות מאוד יקרות במקומות שבהם אתם בכלל לא רוצים לגור.
והאופציה השלישית היא מתווך או מתווכת. מה זה "מתווך"? "מתווך" זה בן-אדם שהעבודה שלו היא לעזור לאנשים למצוא דירות, או אם יש לכם דירה, אז מתווך יכול לעזור לכם למצוא שוכרים, זאת אומרת, אנשים שיבואו לגור בדירה שלכם. כמובן שעל האופציה הזאת צריך לשלם. המתווכים לא עובדים בחינם. כמה משלמים למתווך? אם אתם מחפשים דירה להשכרה, אז בדרך-כלל למתווך משלמים את אותו הסכום שמשלמים על הדירה לחודש. זאת אומרת שאם מצאתם דירה שעולה 4,000 שקלים בחודש, אז המתווך גם יקבל 4,000 שקלים. אם מצאתם דירה ב-5,000, אז המתווך יקבל... נכון, 5,000 שקלים. זה בעצם די יקר ולכן הרבה אנשים, במיוחד אנשים שמחפשים דירות, לא רוצים לפנות לתיווך, זאת אומרת, לא רוצים לעבוד עם מתווך, אלא אומרים שהם יכולים לעשות את זה לבד. אנחנו בעיקר השתמשנו ביד 2. בפייסבוק יש המון פוסטים על דירות אבל יש גם המון פוסטים לא רלוונטיים, כמו דירות שרק עכשיו בונים אותן או דירות מאוד יקרות או דירות שכבר בכלל לא רלוונטיות. בפייסבוק הרבה יותר קשה לסנן את המודעות ולמצוא רק את מה שבאמת יכול להיות מתאים לכם. ולעומת זאת ביד2 אפשר לעשות את זה, ולכן בעיקר ישבנו מול המחשב ועברנו על מודעות של דירות ביד2.
אז אם אני מתקשרת לבעל דירה, אם אני מתקשרת לטלפון שראיתי במודעה, אני בדרך-כלל אומרת משהו כמו: "שלום, קוראים לי נדיה, אני מתקשרת לגבי הדירה ברחוב הרצל. זה רלוונטי עדיין?". קודם כל אני רוצה לדעת האם יש בכלל על מה לדבר. לפעמים המודעה ביד2 או בפייסבוק עדיין קיימת, אבל יש כבר אנשים שגרים בדירה או עומדים לגור בדירה, אז זה כבר לא רלוונטי. לכן זאת השאלה הראשונה שלי. אם אומרים לי שהדירה רלוונטית, אני תמיד אומרת "תוכל בבקשה לספר לי קצת על הדירה?" או "תוכלי בבקשה לספר לי קצת על הדירה?", ומקשיבה לכל מה שיש לבן-אדם להגיד. ואז אני שואלת את השאלות הנוספות שלי.
לדוגמה, אני שואלת "כמה הארנונה בדירה הזאת?". "ארנונה" זה בעצם המס שאתם משלמים לעירייה על זה שאתם גרים בדירה בעיר כלשהי. ולפעמים הארנונה יכולה להיות סבבה ולפעמים היא מאוד גבוהה. את המס הזה משלמים פעם בחודשיים, וזה גם המספר שאומרים. אני תמיד שואלת גם מה יש ליד הבניין והאם יש רעש, למשל, האם יש אוטובוסים ברחוב מתחת או בית-ספר או גן ילדים או בית-קפה או כל דבר כזה, זה משהו שאני תמיד רוצה לדעת. שאלה נוספת מאוד רלוונטית בישראל היא "האם יש מזגנים?" ו-"האם המזגנים הם חדשים או ישנים?". כמו שאתם כנראה יודעים, בישראל מאוד חם בקיץ, ואם המזגן הוא ישן הוא בעצם צריך הרבה חשמל, מה שאומר שזה הולך להיות מאוד יקר להפעיל את המזגן, ולכן זה משהו שאני רוצה לדעת. וגם אם יש רק מזגן אחד בכל הדירה, למשל, והוא בסלון, זה לא כל-כך טוב כי אז בקיץ אין לכם מזגן בחדר כשאתם הולכים לישון. לא תמיד זה חשוב לכולם, אבל אני באופן אישי שואלת את השאלה הזאת.
ואם הכל נשמע לי טוב אז אני שואלת מתי אפשר לבוא לראות את הדירה. הדברים האלה בישראל הם מאוד לא פורמליים. פשוט מדברים עם בעל הדירה בטלפון, או גם עם האנשים שגרים בדירה, אם יש מישהו שגר בדירה עכשיו, ופשוט מחליטים מתי אתם יכולים לבוא ולראות את הדירה. כמובן שכדאי לבוא לראות אותה ביום, כי אז הרבה יותר קל להבין אם יש רעש וגם איך הדירה נראית באופן כללי. כשיש אור הרבה יותר קל להבין איך משהו נראה. אבל אם זה לא נוח לאף אחד כמובן שאפשר לבוא ולראות גם בערב. בחיפוש שלנו הפעם ראינו בערך חמש או שבע דירות, לא את כולן ראינו ביחד, חלק רק בעלי ראה. הדירה הראשונה שהלכנו לראות הייתה דירה נחמדה, אבל באזור לא ממש נוח בשבילנו, וגם אני באופן אישי לא מאוד אהבתי את הדירה. אז אמרתי לבעלי שאני לא רוצה לעבור לשם, ולכן המשכנו לחפש.
דוגמא למודעה באתר ״יד 2״
אחרי שיצאנו מהדירה ודיברנו החלטנו שזאת דירה שמתאימה לנו ואז אמרנו לבעל הדירה שאנחנו רוצים לחתום על חוזה. חתימת החוזה זה בעצם השלב האחרון לפני שנכנסים לדירה, וזה שלב שיכול להיות קצת טריקי. למה? כי לפני שחותמים על החוזה צריך להבין על מה בדיוק אתם חותמים. וחוזים בישראל כתובים בשפה מאוד מאוד פורמלית, שפה שאפילו אני ובעלי לא תמיד מבינים. מי שמבינים את השפה הזאת אלה עורכי-דין. ולכן ממש כדאי שאישזהו עורך-דין או מישהו שמבין טוב בדברים כאלה יקרא את החוזה לפני שאתם חותמים עליו. הרבה פעמים בחוזה יכולים להיות דברים שלא מתאימים לכם ואפשר ואפילו כדאי לדבר על זה עם בעל הדירה ולהגיד לו "תקשיב, בחוזה כתוב ככה וככה, אנחנו לא מסכימים לזה, מה אפשר לעשות עם זה?". אז בשביל להבין טוב את החוזה ביקשנו עזרה מקרובת משפחה של בעלי שהיא עורכת-דין, היא קראה את החוזה ואמרה לנו מה לדעתה צריך לבקש לשנות, וביקשנו לשנות את זה, ובעל הדירה הסכים. ואז הלכנו להיפגש ולחתום על החוזה עם בעל הדירה שלנו. זה הצעד האחרון לפני שמקבלים את המפתח לדירה ואפשר לעבור ולהתחיל לגור בה. אז בעל הדירה שלנו ביקש שיהיו לנו שני ערבים. "ערבים" אלה אנשים שחותמים יחד איתנו על החוזה והם בעצם לוקחים אחריות על זה שאנחנו הולכים לעשות את כל מה שכתוב בחוזה. זאת אומרת, לדוגמה, אם אנחנו לא הולכים לשלם על הדירה שלנו, אז מי שיצטרך לשלם זה הערבים שלנו, כי הם לוקחים את האחריות עלינו ועל החוזה שלנו. אז אלה היו קרובי משפחה של בעלי, הם באו איתנו, והם היו צריכים לחתום על החוזה ביחד איתנו.
חוץ מזה חשוב לדעת שבישראל עדיין משתמשים בצ'קים כששוכרים דירה. "צ'ק" זה חתיכת נייר מהבנק שעליה אתם כותבים כמה כסף אתם משלמים למי ומתי. בשביל זה אתם צריכים להוציא פנקס צ'קים מהבנק, זאת אומרת ללכת לבנק לבקש שיעשו לכם פנקס צ'קים ולהגיע עם הפנקס לחתימת החוזה. אז אני בעצם כתבתי 12 צ'קים וזה אומר שכל חודש בעל הדירה שלנו הולך לבנק, או עושה את זה באמצעות האפליקציה, והוא מפקיד את הצ'ק לחשבון שלו. ככה זה נקרא בעברית, "להפקיד את הצ'ק". זה אומר שהוא מכניס את הצ'ק לחשבון וככה הכסף עובר מחשבון הבנק שלי לחשבון הבנק שלו. וזה משהו שקורה שקורה כל חודש.
כמובן שיש עוד הרבה מאוד ניואנסים קטנים בחתימת חוזה. יש עוד כל מיני דברים שבעלי הדירה מבקשים, כמו למשל צ'ק ביטחון, שזה צ'ק על סכום יחסית גבוה שאותו הם יכולים להפקיד רק אם קרה משהו ממש ממש נורא בדירה ואתם אשמים. זאת אומרת, אם אתם עשיתם משהו ממש נורא לדירה. זה כמובן משהו שבדרך-כלל לא קורה. ויש עוד כל מיני דברים שעליהם אנחנו לא נדבר היום. אבל אם יש לכם שאלות בנושא הזה, אם פעם שמעתם משהו או קראתם משהו או שבעל הדירה ביקש מכם משהו נוסף ואתם רוצים לדבר על זה, אתם כמובן מוזמנים לשלוח לי מייל ואני אשמח לדבר על הנושאים האלה באחד מהפרקים הבאים. וזהו, קיבלנו מפתח, הלכנו לדירה, ניקינו אותה כדי שיהיה נעים להיכנס ולגור בה, ואז התחלנו להעביר את הדברים שלנו ולקנות כמה דברים נוספים שלא היו בדירה ואנחנו היינו צריכים. עכשיו אנחנו גרים פה כבר שבוע, עדיין יש בדירה קצת בלאגן, אבל לאט לאט המקום הזה מתחיל להיראות ולהרגיש כמו בית. ואני מקווה שאנחנו נגור פה לטווח ארוך, זאת אומרת הרבה זמן, כי האמת היא שאני ממש אוהבת את הדירה הזאת וגם את האזור שבו הדירה נמצאת.
זה הכל להיום. זה היה סיפור מעבר הדירה שלי. אני מקווה שזה היה מעניין בשבילכם וגם שאולי זה יכול לעזור לכם במשהו. אתם כמובן מוזמנים לשלוח לי מייל, לספר את הסיפורים שלכם על איך חיפשתם דירות בישראל, לשאול שאלות וגם להציע נושאים לפרקים הבאים של הפודקאסט. כמו תמיד, תודה רבה רבה לכם שהאזנתם והאזנתן, ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!