[38] Catania - קטאניה

 

שלום לכולם ולכולן, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית". הפרק הקודם שעשיתי היה ארוך, מורכב וכבד. אז הפעם אני רוצה לעשות פרק קצת יותר קצר, קל וכיפי. בסוף פברואר לקחתי חופש מהעבודה לכמה ימים ונסעתי לטיול קטן. בעלי ואני נסענו לחופשה קטנה בקטאניה. ועל זה אני רוצה לספר לכם היום. מוכנים? בואו נתחיל!

אז קודם כל, איפה זה בכלל קטאניה? קטאניה זאת עיר באיטליה, ויותר נכון, זאת עיר באי סיציליה. האי סיציליה נמצא בדרום איטליה. אתם יודעים מה זה "אי"? "אי" זה חלק של אדמה, זאת אומרת, חתיכת אדמה, שמכל הצדדים שלה יש מים. לזה קוראים "אי". אז סיציליה, שזה חלק מאיטליה, הוא אי, ובאי הזה יש כמה ערים וכמה כפרים. ואנחנו היינו בעיר בשם קטאניה.

למה בחרנו לנסוע דווקא לשם? קודם כל, כשחיפשנו כרטיסי טיסה לא היינו בטוחים לאן אנחנו רוצים לטוס. לא הייתה לנו מטרה. אבל היה לנו עיקרון, והעיקרון שלנו היה "לא קר ולא יקר". מה זאת אומרת? זאת אומרת שחיפשנו מקומות שהם לא קרים, כמו לדוגמה לונדון או אמסטרדם, וגם לא יקרים, זאת אומרת שהטיסה לא עולה הרבה כסף. ואז ראינו שיש כרטיסים מאוד לא יקרים לקטאניה. ומה שמעניין זה שלפני החופשה שלנו ראינו סדרה שנקראת "הלוטוס הלבן". לסדרה הזאת יש שתי עונות, ובעונה השנייה הסדרה מתרחשת בסיציליה. אז אנחנו בדיוק שמענו את השם הזה, שמענו את המילה "קטאניה", ולכן גם רצינו לראות את המקום הזה. כי שמענו עליו בסדרה שבדיוק ראינו. קטאניה נמצאת בדרום איטליה ולכן זה מקום לא מאוד קר, וכמו שכבר אמרתי, כרטיסי הטיסה לא היו יקרים. אז החלטנו לטוס לשם.

ספריית רחוב

הגענו לקטאניה בצהריים והדבר הראשון שעשינו היה ללכת לדירה ששכרנו. אנחנו לא בקטע של מלונות, זאת אומרת, אנחנו לא אוהבים לישון במלון כשאנחנו מטיילים כי אנחנו מעדיפים שיהיה לנו מטבח קטן ונוכל לבשל משהו, וגם בדרך-כלל מלון זה יותר יקר והחדר הוא יותר קטן. אז אנחנו הלכנו לדירה ששכרנו דרך Airbnb – זאת פלטפורמה שבה אפשר למצוא דירות.

ואחר-כך יצאנו להסתובב בעיר וגם הלכנו לסופרמרקט. ובדרך חזרה לדירה בערב הראשון שלנו שם קרה משהו מעניין. הלכנו ברחוב ופתאום ראינו מולנו ספריית רחוב. מה זה "ספריית רחוב"? אתם יודעים מה זה "ספרייה"? "ספרייה" זה מקום שממנו אפשר לקחת ספרים כדי לקרוא ואחר-כך צריך להחזיר אותם. ו-"ספריית רחוב" זה בדרך-כלל סוג של מקום פתוח באמצע הרחוב שאנשים מביאים אליו ספרים שהם לא צריכים יותר ולוקחים ספרים אחרים. זאת אומרת שבעזרת ספריית רחוב אנשים שונים יכולים להחליף ספרים ולקרוא אותם.

אז אנחנו ראינו ספריית רחוב באמצע הרחוב בקטאניה, אז התקרבנו והסתכלנו על הספרים שיש שם. יצאנו מנקודת הנחה שלא נמצא שם משהו מעניין. אתם יודעים מה זה "לצאת מנקודת הנחה"? זה אומר להניח, זאת אומרת, לחשוב שרוב הסיכויים שמשהו יקרה או לא יקרה. לדוגמה, אם אני נמצאת באוגוסט בתל-אביב אני יוצאת מנקודת הנחה שחם בחוץ, אז אני לא לובשת סוודר. זאת אומרת, אני מניחה שהטמפרטורה בחוץ היא חמה כי זה מה שהגיוני לחשוב. יצאנו מנקודת הנחה שלא נמצא ספרים מתאימים בשבילנו אבל עדיין רצינו להסתכל. רוב הספרים היו באיטלקית וחלק גדול מהם היו ספרים ישנים, אבל אז, פתאום, אני ראיתי ספר לא מאוד גדול, נראה חדש, וניסיתי לקרוא מה כתוב על הכריכה שלו, זאת אומרת, על החלק החיצוני של הספר. ושמתי לב שאני מצליחה לקרוא את השם של הספר. ואז הבנתי שהספר הזה בשוודית.

עכשיו, אם אתם עוקבים אחרי הפודקאסט הזה אתם כנראה יודעים שאני לומדת שוודית. אז בשבילי למצוא ספר בשוודית זה כמו לקבל מתנה. מתנה ממש ממש טובה. אז אני לקחתי את הספר הזה והסתכלתי עליו וראיתי שזה רומן מודרני ממש חדש כאילו אף אחד לא קרא אותו והוא בשוודית. והאמת היא שממש ממש ממש שמחתי. זה באמת היה כמו לקבל מתנה. אני לקחתי את הספר הזה ובמהלך החופשה שלנו קראתי ממנו קצת קצת כל יום, למדתי מילים חדשות ופשוט נהניתי מהספר.

בניין עם הרבה גרפיטי מלמטה - למה זה ככה?

אוקיי. אז מה בעצם עשינו שם, בקטאניה? כדי לדבר על זה אני רוצה לציין שאנחנו משתדלים לטייל בצורה שנקראת "טיולים איטיים". מה זאת אומרת? זה בעצם סוג של רעיון שבאנגלית נקרא “slow traveling”. וזה אומר שכשאנחנו מטיילים אנחנו לא רוצים לרוץ ולהספיק כמה שיותר דברים, זאת אומרת, להספיק לראות את כל המקומות, אלא אנחנו מעדיפים לעשות פחות ויותר לאט ולשים דגש על החיים המקומיים. זה לא תמיד היה ככה. פעם, כשהייתי מטיילת, הייתי רוצה להספיק לעשות כמה שיותר. היינו קמים מוקדם בבוקר, הולכים לראות לפחות שלושה-ארבעה מקומות מפורסמים ביום, ואז בערב גם היינו הולכים לעשות משהו. ומצד אחד היינו מספיקים לראות הרבה, אבל מצד שני אני חושבת שזה לא היה מאוד כיף. הייתי כל הזמן לחוצה ורציתי להספיק דברים ובסופו של דבר הייתי עייפה. וגם שמתי לב שבסופו של דבר אני לא תמיד זוכרת את כל הדברים שעשינו. אני זוכרת רק חלק. אולי בערך חצי.

אז חשבתי שאפשר להוריד את הרגל מהגז ולטייל יותר לאט, לנסות להנות יותר מהטיול. לעצור, להסתכל, להקשיב לאנשים, ולנסות לראות איך החיים שלהם באמת נראים. אז זה מה שאני מנסה לעשות כשאני מטיילת. קטאניה זו לא עיר מאוד גדולה ולכן הרבה ממה שעשינו היה פשוט לטייל ברחובות של העיר הזאת. אחד הדברים המיוחדים בקטאניה זה בעצם הארכיטקטורה. הבניינים שיש שם נבנו בסגנון הבארוק, זאת אומרת שאלה בניינים ישנים ויפים. אז הסתובבנו והסתכלנו על הבניינים, על הארכיטקטורה. לצערי, בהרבה מאוד מקומות כל החלק התחתון של הבניין, זאת אומרת, הקומה הראשונה, ממש מכוסה בגרפיטי. ואני לא מתכוונת לגרפיטי יפה או מיוחד, אני מתכוונת לגרפיטי פשוט, כזה שטינאייג'רים עושים, ואת זה אפשר לראות על הרבה בניינים וזה קצת חבל, כי הרבה בניינים הם מאוד יפים אבל כל החלק התחתון של הבניין ממש מלא בגרפיטי. אני אצרף תמונה של משהו כזה לטרנסקריפט כדי שתוכלו לראות ולהבין על מה אני מדברת. בעצם אני לא יודעת למה זה ככה ואם אתם חושבים שאתם יודעים את התשובה ללמה יש כל-כך הרבה גרפיטי על בניינים בקטאניה אתם מוזמנים לשלוח לי מייל עם התשובה.

חוץ מזה, בקטאניה יש גם הרבה מאוד כנסיות וגם הן מאוד יפות. אנחנו נכנסנו לכמה כנסיות כדי לראות את האמנות שיש בהן וגם, שוב, את הארכיטקטורה שלהן. ברוב הכנסיות לא היו הרבה אנשים ואם היו אנשים אלה לרוב היו אנשים מבוגרים. דבר מעניין נוסף שראינו בקטאניה זה השוק שלהם. קטאניה, כמו שאמרתי, בעצם נמצאת על הים, ולכן הרבה מאוד אנשים שגרים בקטאניה הם דייגים. זאת אומרת שהעבודה שלהם היא לצאת לים ולדוג דגים ופירות-ים. ואת הדברים האלה הדייגים מוכרים כל יום בשוק שיש במרכז של קטאניה. השוק הזה עובד כל יום בבוקר, חוץ מיום ראשון, וזה שוק מאוד מיוחד כי קודם כל הדברים שמוכרים בו הם דברים די מיוחדים, זאת אומרת כל מיני דגים ופירות-ים שאף פעם לא ראיתי, וגם המוכרים בשוק הם מאוד אנרגטיים, הם צועקים, הם מאוד נחמדים. אז בעצם זה מקום שמאוד נחמד ללכת אליו. אנחנו לא קנינו דגים שם כי לא רצינו להתעסק עם הבישול של הדגים, זה בדרך-כלל משהו קצת מורכב. אבל קניתי בשוק הזה כמה ירקות וצילמתי כמה תמונות ממש טובות.

תמונות מהשוק

חוץ מזה, באחד הימים הלכנו ועשינו סיור במנזר מאוד גדול ומפורסם שיש בקטאניה. מה זה "מנזר"? "מנזר" באנגלית נקרא “monastery” וברוסית זה "монастырь". במנזר גרים נזירים, במקרה הזה, במנזר שאנחנו היינו בו, פעם גרו נזירים בנדיקטיניים. עכשיו הם כבר לא גרים שם ובעצם בתוך המנזר יש אוניברסיטה. אבל מה שמעניין זה שכשעשו שיפוצים במקום הזה כדי להפוך את המנזר לאוניברסיטה מצאו שם כל מיני ממצאים ארכיאולוגיים מבערך לפני 2,000 שנה.

אז בעצם במקום הזה אפשר סוג של לראות היסטוריה של 2,000 שנה. לדוגמה, באחד המקומות במנזר הזה, בקומת מרתף, זאת אומרת, קומה שנמצאת מתחת לאדמה, מצאו שרידים של בית מהתקופה הרומית. ואפשר לראות את הקירות של הבית הזה ואיפה בעצם היו המים במקום הזה ועוד כל מיני דברים ממש מעניינים. וכמובן שאפשר לראות גם את הדרך שבה הנזירים חיו במקום הזה. הם חיו שם עד בערך המאה ה-18, והמדריך שהיה שם סיפר לנו על החיים שלהם, הראה לנו איפה היה חדר האוכל שלהם, מה הם היו מבשלים, מה הייתה העבודה שלהם בעצם, איך הם חיו, מי חי שם, ואיך המקום הזה השפיע על ההיסטוריה של קטאניה. זה כמובן היה מקום ממש ממש מעניין, ובגלל שהיינו שם ביום ראשון אז לא היו שם סטודנטים, הכל היה לגמרי שקט, ויכלנו להיכנס לכל מיני חדרים ולראות דברים מיוחדים שבדרך-כלל אי אפשר לראות במהלך השבוע. אני אשים כמה תמונות מהמקום הזה בטרנסקריפט כדי שתבינו על מה אני מדברת.

ודבר אחרון שעשינו ואני רוצה לספר לכם עליו זה ללכת לסרט. אנחנו מאוד אוהבים ללכת לראות סרטים בקולנוע והחלטנו לעשות את זה גם בקטאניה. מצאנו בית קולנוע קטן, אלטרנטיבי, עם סרטים מעניינים, ובחרנו סרט אמריקאי חדש שיצא בשנה שעברה וקוראים לו "הלווייתן", “The Whale” באנגלית. וכשהגענו לבית הקולנוע וישבנו באולם לפני שהסרט התחיל, הבנו משהו מעניין שלא לקחנו בחשבון. לא לקחנו בחשבון שבאיטליה המון סרטים הם סרטים מדובבים.

מה זאת אומרת? זאת אומרת שהאודיו של הסרט הוא לא באנגלית או גרמנית או יפנית, אלא הוא באיטלקית. זאת אומרת שעושים אודיו מיוחד לכל סרט והוא באיטלקית. אנחנו ישבנו שם באולם וראינו טריילרים, זאת אומרת, פרסומות קצרות לסרטים אחרים, ושמנו לב שרוב הסרטים הם מדובבים. ואז חשבנו "אוי, אנחנו בכלל לא בדקנו האם הסרט שאנחנו הולכים לראות הוא מדובב או לא.

ואני חושבת שזאת נקודה תרבותית מעניינת, כי בישראל אין סרטים מדובבים. הסרטים המדובבים הם רק לילדים, כי ילדים עדיין לא יכולים לקרוא כתוביות, הם פשוט לא יכולים לקרוא מהר מספיק. אבל סרטים למבוגרים הם אף פעם לא מדובבים. תמיד יש כתוביות. לכן, כשחשבנו שאנחנו רוצים לראות סרט באנגלית, בכלל לא חשבנו על זה שיכול להיות שהסרט לא יהיה באנגלית אלא באיטלקית.

אז ישבנו שם בערך 10 דקות וחשבנו שיש סיכוי שאנחנו בבעיה. כי אם כל הסרט הוא באיטלקית, אז בעלי יכול להבין את רוב הדברים בסרט, אבל אני כנראה לא. אז ישבנו וחיכינו והסרט התחיל וכמובן שבסצנה הראשונה בסרט אף אחד לא מדבר, אז אנחנו יושבים וממש מחכים עד ששמענו שהסרט באנגלית. ואז נשמנו לרווחה, זאת אומרת שעשינו "החחח...", וראינו את הסרט הזה. אני מאוד מאוד מאוד ממליצה על הסרט, לדעתי זה סרט נהדר. השחקן הראשי בסרט הזה קיבל השבוע אוסקר. אז זה סרט שאני חד-משמעית יכולה להמליץ עליו.

תמונות מהמנזר

אנחנו כמעט בסוף הפרק. ורציתי לדבר על שני דברים שהפתיעו אותי לא לטובה. זאת אומרת, שני דברים שלא היו כל-כך כיפיים. דבר אחד, ואולי זה ישמע לכם מוזר, אני חושבת שזה מוזר, זה הקפה ששתיתי. כי הקפה שיצא לי לשתות בטיול הזה היה ממש ממש ממש לא טעים. וזה מאוד הפתיע אותי כי היינו באיטליה, ובאיטליה יש תרבות מאוד גדולה של קפה. אז אני לא ממש בטוחה למה זה קרה, אבל קודם כל, בקטאניה אין כל-כך בתי-קפה נחמדים שאפשר לשבת בהם כמה שעות נגיד. וחוץ מזה, כשלקחתי קפה במקומות שבהם היינו הוא פשוט היה ממש לא טעים. האמת היא שכשחזרנו לארץ וקניתי קפה בקניון בירושלים הוא היה הרבה יותר טוב מהקפה ששתיתי בטיול הזה. אז שוב, לא יודעת למה זה ככה, אבל זאת הייתה הפתעה לא מאוד נעימה.

ודבר שני שהפתיע אותי ואת בעלי הוא שהשכנים האיטלקיים שלנו היו מאוד מאוד מאוד רועשים. הדירה שבה גרנו הייתה בקומת קרקע, זאת אומרת, בקומה הכי תחתונה, ומחוץ לדירה הייתה סוג של חצר קטנה. זאת אומרת שאנשים יכלו לעבור שם כשהם הלכו הביתה או יצאו מהבית. וכמעט בכל שעות היום וגם בלילה היו בחצר אנשים שדיברנו ביניהם ממש ממש בקול רם, כאילו הם רבים. ובגלל שאני גרה בישראל אני רגילה לזה שאנשים מדברים בקול רם ושזה נשמע כאילו הם רבים גם אם הם לא, אבל במקרה הזה בקטאניה זה היה די קיצוני. ההרגשה הייתה כאילו יש שני אנשים שממש צועקים במטבח שלנו כל הזמן. זה קצת הפתיע אותנו כי לא ציפינו לשמוע אנשים צועקים במשך כל היום. טיפ נסיעות קטן וחשוב ממני זה תמיד לקחת איתכם אטמי אזניים. "אטמי אזניים" אלה דברים קטנים שאפשר לשים בתוך האוזן כדי לא לשמוע שום דבר. אז בטיולים אף פעם אי אפשר לדעת איפה אתם הולכים לישון או מה הולך לקרות מסביבכם, לכן אטמי אזניים הם החברים הכי טובים שלכם כשאתם מטיילים.

אז זה היה הסיפור שלי על הטיול הקטן שעשינו בקטאניה. כן, אני חושבת שזה מצחיק שלמקום הזה קוראים קטאניה בזמן שבעברית יש את המילה "קטן". אז זה היה הסיפור שלי על החופשה שלנו בקטאניה. אתם מאוד מאוד מוזמנים לכתוב לי את הסיפורים שלכם על החופשה האחרונה שהייתה לכם: איפה הייתם, מה ראיתם שם ומה הפתיע אתכם לטובה או לרעה. זה הכל להיום. תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי! צ'או!

Buy me a coffee:

https://ko-fi.com/hebrewtime

Insta @ht_pod

Previous
Previous

[39] Story of a Spy - סיפורו של מרגל

Next
Next

[37] The Legal Reform - הרפורמה המשפטית