Episode 06: Street Food - אוכל רחוב
אני מניחה שאתם מכירים סוגים שונים של אוכל רחוב ישראלי. למשל, אני מניחה ששמעתם משהו על פלאפל, ואולי כבר אכלתם פעם פלאפל. בכל מקרה, אוכל רחוב הוא חלק מרכזי מהתרבות הישראלית, ולכן בפרק הזה אני רוצה לספר לכם על סוגים שונים של אוכל רחוב שיש בישראל. מוכנים? בואו נתחיל.
אז קודם כל, בואו נדבר על מה זה בעצם אוכל רחוב. אוכל רחוב הוא אוכל שאוכלים מחוץ לבית, אבל בדרך כלל לא צריך להיכנס למסעדה כדי לאכול אותו. מוכרים אותו בחנויות קטנות או בדוכנים. קונים אותו בעמידה ברחוב, דרך חלון או דרך דלפק. אוכל רחוב הוא גם לרוב הרבה יותר זול מאוכל במסעדה.
האוכל הזה הוא בדרך כלל מאוד מהיר: מזמינים ומקבלים אותו מיד או בתוך דקה או שתיים. אפשר לאכול אותו עם היד, תוך כדי הליכה, ולא צריך סכו"ם כדי לאכול אותו. סכו"ם זה ראשי תיבות של המילים סכין, כף ומזלג. סכין, כף ומזלג אלה הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי להביא את האוכל מהצלחת אל הפה. אוכל רחוב אפשר לאכול בקלות בלי להשתמש בסכין, כף ומזלג.
דוגמה מאוד מפורסמת לאוכל רחוב היא, למשל, פיצה. תחשבו על הפעם האחרונה שאכלתם פיצה ברחוב. אפשר לקנות אותה בעמידה ברחוב, דרך דלפק. משולש אחד של פיצה הוא זול יחסית למנה במסעדה. הפיצה כבר שוכבת מוכנה ואתם מקבלים אותה מיד, ואפשר לאכול אותה בעמידה או בהליכה. והיא מאוד טעימה. אז אוכל רחוב הוא זול, מהיר וטעים, ואלה כמה מהסיבות המרכזיות שישראלים מאוד אוהבים אוכל רחוב. אבל בפרק הזה אני לא רוצה לדבר על מאכלי רחוב כמו פיצה, אלא על מאכלי רחוב שנחשבים ישראלים.
מאכל הרחוב הישראלי הכי מפורסם הוא הפלאפל. פלאפל הוא כדורים מטוגנים שעשויים מגרגרים טחונים של חומוס. את הפלאפל בישראל בדרך כלל אוכלים בתוך פיתה. פיתה היא סוג מסוים של לחם. הצורה של הפיתה היא עגולה, ואפשר להכניס לתוכה כל מיני דברים. אפשר לאכול את הפלאפל בתוך פיתה שלמה או אם אתם פחות רעבים, בתוך חצי פיתה. פלאפל בפיתה שלמה נקרא מנה ופלאפל בחצי פיתה נקרא חצי מנה. אז כשאתם הולכים לדוכן פלאפל אתם יכולים להזמין מנה או חצי מנה פלאפל. בתוך הפיתה שמים, חוץ מהפלאפל, כל מיני תוספות שונות: סלט ירקות, סלט כרוב, מלפפונים חמוצים, חומוס, טחינה, צ'יפס ועוד.
הפלאפל נחשב למאכל הלאומי של ישראל. זה אומר שישראלים חושבים שהפלאפל הוא מאכל ישראלי במיוחד, או המאכל הכי ישראלי שיש. אבל האמת היא שהמקור של הפלאפל הוא לא ישראלי. המקור שלו הוא כנראה במדינות ערביות אחרות במזרח התיכון. בכל מקרה, למרות שישראלים יודעים שפלאפל הוא לא המצאה ישראלית, הפלאפל נחשב כאוכל מאוד ישראלי.
את השווארמה אפשר לאכול כמו את הפלאפל, בפיתה, אבל אפשר גם לאכול אותה בבאגט או בלאפה. לאפה היא סוג אחר של לחם, שנראה קצת כמו טורטייה, אבל הבצק שלה הוא הרבה יותר עבה. גם כאן, כמו בפלאפל, אל הפיתה, הלאפה או הבאגט אפשר להכניס כל מיני תוספות שונות.
היום בישראל יש הרבה אנשים שהם צמחונים או טבעונים. צמחונים הם אנשים שלא אוכלים בשר, וטבעונים הם אנשים שלא אוכלים בכלל מוצרים שמגיעים מבעלי חיים: בשר, ביצים או גבינות. לכן, היום אפשר למצוא, במיוחד בתל אביב, הרבה מקומות שמוכרים שווארמה טבעונית. את השווארמה הטבעונית מכינים מסויה ומפטריות, והיא מאוד טעימה. הרבה אנשים שטעמו אותה אומרים שהם לא מרגישים את ההבדל בינה לבין שווארמה שעושים מבשר.
Photo by Sandie Clarke on Unsplash
מאכל הרחוב האחרון שאני רוצה לספר לכם עליו הוא סביח. זה מאכל שפחות מכירים בעולם, אבל הוא פופולרי מאוד בישראל. הסביח, בניגוד לפלאפל ולשווארמה, הוא כן מאכל שהומצא בישראל. הסביח מורכב מביצה קשה, חציל מטוגן וסלט ירקות. לפעמים יש בו דברים נוספים, כמו תפוח אדמה מבושל. גם את הסביח אוכלים בתוך פיתה, עם כל מיני תוספות שונות. את הסביח אוכלים בדרך כלל עם רוטב שנקרא עמבה. עמבה היא רוטב בצבע כתום עם טעם מריר שלא דומה לשום דבר אחר. מכינים אותה ממנגו, אבל אין לה בכלל טעם של מנגו. זה טעם מאוד מיוחד, וצריך לטעום את זה כדי להבין. אני, באופן אישי, לא כל כך אוהבת את הטעם הזה, אבל הרבה אנשים ממש אוהבים אותו.
השם של המאכל הזה, סביח, הוא קצת מצחיק, ולא לגמרי ברור מאיפה הוא הגיע. יש כל מיני סיפורים לגבי זה. רוב האנשים חושבים שהשם סביח הוא ראשי תיבות של סלט, ביצה וחציל. אבל זה לא באמת המקור של השם, זה משהו שהומצא אחר כך, כשהסביח כבר היה מאכל מאוד פופולרי.
בתחילת הפרק אמרתי לכם שאוכל רחוב הוא אוכל שלא קונים במסעדה, ושהוא זול ומהיר. אבל בשנים האחרונות אפשר למצוא בישראל אוכל רחוב גם במסעדות, ואפילו במסעדות מאוד יקרות ואיכותיות. בגלל שאוכל רחוב הוא חלק מרכזי מהתרבות הישראלית, הרבה שפים ישראלים התחילו לקחת את הרעיון של אוכל רחוב ולשלב אותו במסעדות שלהם.
השף הישראלי הכי מפורסם שעושה את זה הוא אייל שני. הוא לוקח את הרעיון של אוכל בפיתה ועושה ממנו משהו שונה. מה שמכניסים לתוך הפיתה במסעדות של אייל שני זה לא פלאפל, שווארמה או סביח, אלא כרובית או סטייק. כרובית בפיתה וסטייק בפיתה הן המצאות של אייל שני. ההמצאה האחרונה שלו היא גם הכי מוזרה: פסטה בולונז בפיתה. נשמע מוזר, אבל אומרים שזה טעים.
יכול להיות ששמעתם על רשת המסעדות שלו. קוראים לה "מזנון" ויש לה סניפים בכל העולם. למילה מזנון יש כמה משמעויות בעברית. אפשר להשתמש בה בעברית כדי להגיד קפיטריה. אז אם יש לכם בבית הספר, באוניברסיטה או בעבודה קפיטריה, אתם יכולים לקרוא לה בעברית מזנון.
זה הכל לפרק הזה. אני מזמינה אתכם לספר לי דברים נוספים שאתם יודעים על אוכל רחוב בישראל. איזה אוכל רחוב כבר אכלתם? איפה אכלתם אותו, והאם הוא היה טעים? את התגובה לפרק אפשר לכתוב באתר האינטרנט של הפודקאסט, מתחת לטראנסקריפט. זאת גם דרך מצויינת לתרגל קצת כתיבה בעברית. תודה רבה שהאזנתם ונשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!
דוקותיים-כיצד הפך הפלאפל למאכל לאומי?: https://www.youtube.com/watch?v=zWpqusURdwI
שיר-"ולנו יש פלאפל": https://www.youtube.com/watch?v=6oDUJP_ferQ
כתבה-שווארמה טבעונית בתל אביב: https://www.youtube.com/watch?v=F6LXMGe2ns4
כתבה-הסביח המקורי ברמת גן: https://www.youtube.com/watch?v=vEy76g7jCJU
כתבה-מזנון: https://www.youtube.com/watch?v=yziZlXHrNAc
כתבה-פיתה ספגטי בולונז: https://www.mako.co.il/news-channel12?subChannelId=5a5e1aeda3744710VgnVCM100000700a10acRCRD&vcmid=3f3aeab90def4710VgnVCM100000700a10acRCRD