Episode 08: Newspapers in Israel - עיתונים בישראל

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט זמן עברית. לי קוראים נדיה, ובפרק הזה אני אספר לכם על עיתונים בישראל. אבל לפני שנתחיל לדבר על עיתונים, רציתי לשתף אתכם בקצת חדשות.

אז אולי חלק מכם שמו לב שעבר הרבה זמן מאז שיצא הפרק האחרון של הפודקאסט. הסיבה שבגללה זה קרה היא שהתחלתי לעבוד בעוד עבודה. מאז סוף אפריל התחלתי לעבוד בחנות למוצרים אקולוגיים.

מצד אחד זאת הייתה עבודה נחמדה. למדתי בה דברים חדשים ונהנתי לעבוד שם. אבל מצד שני, בגלל העבודה היה לי הרבה פחות זמן ואנרגיה לעשות דברים אחרים, כמו ללמד עברית או להקליט את הפודקאסט. לכן, החלטתי להתפטר, זאת אומרת להפסיק לעבוד שם. הבנתי שאני מאוד אוהבת ללמד עברית ואני רוצה שזאת תיהיה העבודה שלי באופן קבוע. לכן, עכשיו מצאתי עבודה חדשה והתחלתי לעבוד בחברה ללימוד עברית. בנוסף, אני מתכוונת לעשות עוד פרקים של הפודקאסט ואולי גם קצת לשנות את הפורמט שלו. בקיצור, מחכים לכם כל מיני שינויים מעניינים, אבל בינתיים בואו נדבר על עיתונים בישראל.

אתם יודעים מה המשמעות של המילה עיתון? עיתון הוא סוג של אמצעי תקשורת, זאת אומרת, סוג של מדיה. את העיתון בדרך כלל מדפיסים על נייר ואפשר לקרוא ממנו את החדשות.

לדוגמה, עיתונים מפורסמים בעולם הם ה"ניו-יורק טיימס" בארה"ב, ״הגרדיאן״ בבריטניה, "דר שפיגל" בגרמניה, וכמו במדינות אחרות בעולם, עיתונים הם חלק מרכזי מהתרבות בישראל, ואני חושבת שיהיה לכם מעניין ללמוד איזה עיתונים יש בישראל ומה ההבדלים ביניהם. מוכנים? בואו נתחיל.

אז, היום רוב האנשים כבר לא קונים עיתונים מודפסים על נייר. לפעמים עדיין אפשר לראות אנשים קוראים עיתון מודפס, בתחנת רכבת או בבתי קפה, אבל לרוב מי שרוצה לקרוא חדשות עושה את זה באינטרנט. כלומר, באופן דיגיטלי, באתרי האינטרנט של העיתונים. כל העולם הופך להיות יותר דיגיטלי, וגם העיתונים. אז העיתונים היום קיימים פחות ופחות בגרסה מודפסת, כלומר, כנייר שאפשר להחזיק ביד, ויותר ויותר בגרסה דיגיטלית, כאתר אינטרנט.

את כל העיתונים אפשר למצוא באינטרנט בקלות, אבל לרוב האנשים יש עיתון מועדף, כלומר, הם אוהבים לקרוא עיתון ספציפי או עיתונים ספציפיים. הסיבה לזה היא שכמו במדינות אחרות בעולם, לכל עיתון בישראל יש אופי שונה, כלומר, סגנון שונה או עמדה פוליטית שונה. הקוראים הישראלים בוחרים איזה עיתון לקרוא לפי זה.

אז היום בפרק אני רוצה לדבר על העיתונים הכי גדולים ומוכרים בישראל. בחרתי שלושה עיתונים. קוראים להם "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"הארץ".

Photo by Roman Kraft on Unsplash

נתחיל מ״ידיעות אחרונות״, כי הוא העיתון הכי מרכזי בישראל. אני מניחה שרובכם לא מכירים את המילה ״ידיעות״, אבל המשמעות שלה בהקשר הזה היא מאוד דומה למילה ״חדשות״. אז ״ידיעות אחרונות״ הן החדשות הכי עדכניות ורלוונטיות. זוהי המשמעות של השם של העיתון.

לעיתון הזה יש סלוגן שכנראה כל ישראלי מכיר, והסלוגן הוא "העיתון של המדינה". כלומר, ״ידיעות אחרונות״ אומר על עצמו שהוא העיתון המרכזי של ישראל. ועד לא מזמן הוא באמת היה העיתון הכי נמכר והכי נפוץ. הסיבה המרכזית לזה היא שהוא עיתון שמשקף את הזרם המרכזי בישראל, את המיינסטרים. מבחינה פוליטית הוא לא מאוד ימין ולא מאוד שמאל, אלא באמצע, וגם מבחינות אחרות הוא פונה אל הישראלי הממוצע, כלומר, אל רוב הישראלים.

כדי להסביר קצת מה זה אומר, אנחנו יכולים לקחת כדוגמה את יאיר לפיד. יאיר לפיד הוא פוליטיקאי ישראלי, ואם שמעתם חדשות בזמן האחרון, אז אתם יודעים שכרגע הוא ראש הממשלה החליפי של ישראל. בעוד שנתיים הוא גם אמור להפוך להיות ראש הממשלה של ישראל. אבל לפני שיאיר לפיד היה פוליטיקאי, הוא היה עיתונאי, והוא כתב במשך שנים ארוכות טור שבועי ב״ידיעות אחרונות״. הטור שלו היה מאוד פופולרי, ולכן יאיר לפיד ו-״ידיעות אחרונות״ מאוד מזוהים אחד עם השני.

הטורים של לפיד עסקו בשאלות כמו ״מה זה להיות ישראלי?״ או ״מה זה ׳ישראליות׳?״. הטורים שלו הם משהו שהרבה קוראים יכלו להתחבר אליהם ולהזדהות איתם כישראלים. גם אחרי שיאיר לפיד הפסיק לכתוב ב״ידיעות אחרונות״ והפך לפוליטיקאי, הוא הגדיר את המפלגה שלו כמפלגת מרכז, כזאת שלא נמצאת בימין או בשמאל. הוא ניסה לייצג את הישראליות ולפנות אל הישראלי הממוצע. בגלל כל הדברים האלה, בראש של הרבה ישראלים, המילים ״מיינסטרים״, ״ידיעות אחרונות״ ו-״יאיר לפיד״ קשורות מאוד חזק אחת לשנייה.

Photo by hagit_ on Flickr

בעבר ״ידיעות אחרונות״ היה העיתון הכי נפוץ והכי נקרא בישראל. אבל היום זה כבר לא המצב, מכיוון שלפני קצת יותר מעשר שנים הופיע העיתון ״ישראל היום״. העיתון הזה הפך להיות פופולארי מאוד, מהר מאוד, מסיבה מרכזית אחת – אפשר היה לקבל אותו ברחוב בחינם, בלי לשלם כסף. אני זוכרת שכש״ישראל היום״ התחיל לצאת לאור, אפשר היה לראות אותו בכל מקום. אבל באמת בכל מקום: ברחוב, בתחנות אוטובוס או רכבת, בתוך האוטובוס או הרכבת, על ספסלים בפארק, בבתי קפה או בחוף הים. הוא באמת היה בכל מקום. והוא הפך מהר מאוד לעיתון הכי נפוץ והכי נקרא בישראל.

"ישראל היום" לא מאוד שונה מ"ידיעות אחרונות" מבחינת הסגנון שלו, זאת אומרת שגם הוא מנסה להיות במיינסטרים ולפנות לישראלי הממוצע. אבל הוא כן מאוד שונה מבחינת היחס שלו לראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. "ידיעות אחרונות" מתחו על נתניהו ועל הממשלה שלו הרבה ביקורת, ואפשר אפילו לומר שהעיתון היה עוין כלפי נתניהו והממשלה שלו. למשל, הוא תמך בצורה ברורה באנשים שהתמודדו מולו לראשות הממשלה. "ישראל היום", לעומת זאת, תומך בצורה נלהבת בנתניהו.

הבעלים של ״ישראל היום״ היה המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון, שנפטר לא מזמן, ושהיה תומך נלהב של נתניהו. יש הרבה אנשים שאומרים שהעיתון הזה הוקם על ידי אדלסון כדי לתקן את התדמית השלילית ש"ידיעות אחרונות" מייצרת לנתניהו, ובמקום זאת, לייצר לנתניהו תדמית חיובית יותר. מהסיבה הזאת, הרבה אנשים בישראל מתייחסים ל"ישראל היום" כעיתון לא רציני, ואפילו כעיתון תעמולה בשביל נתניהו והממשלה שלו. תעמולה זו המילה בעברית לפרופגנדה. כלומר, הרבה אנשים אומרים שזה עיתון שלא מעוניין לעשות עבודה עיתונאית אמיתית אלא בעיקר להביע תמיכה בראש הממשלה לשעבר.

בניגוד לשני אלה, עיתון שלא נמצא במיינסטרים הוא עיתון "הארץ". מבין העיתונים הגדולים שפעילים היום, הוא העיתון הכי ותיק, כלומר, הוא העיתון שקיים הכי הרבה שנים. "הארץ" הוא עיתון שמייצג באופן מובהק את השמאל הליברלי בישראל. המשמעות של המילה ״מובהק״ היא ״מאוד ברור״. אז העיתון הזה מייצג באופן מאוד ברור את השמאל הליברלי בישראל. הדוגמה הכי ברורה לזה היא העובדה שהוא מאוד מתנגד לכיבוש הישראלי בגדה המערבית. בנוסף, בניגוד ל״ידיעות אחרונות״ ו״ישראל היום״, ״הארץ״ הוא לא עיתון שפונה רק לישראלים, אלא עיתון עם אוריינטציה בינ"ל (=בינלאומית), כלומר, הוא מנסה לפנות לקוראים ליברלים בכל העולם. בגלל זה אתם יכולים למצוא גרסה של ״הארץ״ גם באנגלית. אז מצד אחד, זה אומר שהוא מציג מבט על ישראל שקוראים ליברלים מכל העולם יכולים להבין ולהזדהות איתו. מצד שני, זה אומר שלהרבה קוראים ישראלים קשה להזדהות עם העמדות הפוליטיות של העיתון. לדוגמה, יאיר לפיד, שעליו דיברתי מקודם, התבטא לא פעם נגד עיתון ״הארץ״ ואפילו אמר בראיון ש״הארץ״ הוא עיתון אנטי-ישראלי ואנטי-ציוני. במקרים יותר קיצוניים, יש אנשים שאפילו קוראים לעיתון ״הארץ״ "אל ארד". ״אל ארד״ זה "הארץ" בערבית. הכוונה היא שבשביל ישראלים מסוימים שקוראים את ״הארץ״, הוא נראה יותר כמו עיתון ערבי מאשר כמו עיתון ישראלי. כל הדברים האלה הם מוגזמים כמובן, אבל הם יכולים לעזור לכם להבין קצת את הגישה של הרבה קוראים ישראלים היום כלפי עיתון "הארץ".

בנוסף, אפשר לומר ש-"הארץ" נחשב לעיתון איכותי ואקסקלוסיבי יותר מאשר שאר העיתונים בישראל. הדוגמה הטובה ביותר לזה היא הסלוגן של הארץ: ״עיתון לאנשים חושבים״. כלומר, ״הארץ״ אומר על עצמו שהוא מיועד למי שאוהב ויודע לחשוב. אפשר לראות את ההבדל בין הסגנון של ״הארץ״ לסגנון של שאר העיתונים גם בפרטים קטנים, כמו לדוגמה ההבדל בין עמודי השער שלהם. עמוד שער הוא העמוד הראשון שיש בעיתון. ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" אפשר לראות עמודי שער סנסציוניים, עם כותרות באותיות ענקיות ותמונות גדולות שמושכות את העין, כלומר, שמושכות תשומת לב. ב"הארץ", לעומת זאת, עמוד השער מעודן יותר: האותיות והתמונות קטנות יותר ומושכות פחות תשומת לב, ובמקום זאת יש הרבה יותר טקסט.

בנוסף, "הארץ" הוא גם העיתון היחיד שצריך לעשות מנוי כדי לקרוא את הגרסא הדיגיטלית שלו, כלומר, לשלם כסף כדי לקרוא אותו באופן דיגיטלי. אנשים שמשלמים על הגרסה הדיגיטלית של "הארץ" עושים את זה כי הם חושבים ששווה יותר לשלם בשביל לקרוא את ״הארץ״ מאשר לקרוא עיתונים אחרים בחינם.

בהקשר של למידת שפה, קריאת עיתונים היא דרך מצוינת לתרגל עברית ובאותו הזמן גם ללמוד על התרבות הישראלית. מצד שני, בשביל תלמידי עברית עיתונים יכולים להיות קשים מדי לקריאה. אז אתם מוזמנים לנסות לקרוא את אחד מהעיתונים האלה ולראות איך זה הולך. אם זה קשה לכם מדי, הנה רעיון שיכול לעזור: נסו לקרוא כתבות על נושאים שאתם כבר מכירים. או, למשל, אם בבוקר קראתם בעיתון בשפת האם שלכם על משהו שקרה בעולם, אתם יכולים לנסות לחפש כתבה על אותו הדבר בעיתון בעברית. ככה תדעו מראש מה אמור להיות כתוב, וזה יהפוך את הקריאה לקלה יותר.

אני מצרפת לכם קישורים לאתרי האינטרנט של כל אחד מהעיתונים האלה בתיאור של הפרק. דרך אגב, לעיתון ״הארץ״ יש גם פודקאסטים שונים. אז אני מצרפת לכם גם קישור לאחד הפודקאסטים של "הארץ".

זה הכל להיום. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם קוראים עיתונים? מה העיתון האהוב עליכם? איזה עיתונים פופולאריים במדינה שלכם? כמו תמיד, תודה רבה שהאזנתם והאזנתן. נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!

רפרנסים:

"ידיעות אחרונות": https://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html

"ישראל היום": https://www.israelhayom.co.il/

"הארץ": https://www.haaretz.co.il/

הפודקאסט של "הארץ": https://open.spotify.com/show/1ls31ELKhSru3Yiaz1TqFM