Episode 14: אתגרים ויתרונות בלמידת שפה - The challenges and advantages of language learning
אז אני רוצה להתחיל את השיחה הזאת בלדבר על שפת האם שלנו, ומערכת היחסים שיש לאנשים עם שפת האם שלהם. מהי "שפת אם"? "שפת אם" זו השפה הראשונה שאנחנו לומדים. יש אנשים שיש להם יותר משפת אם אחת, אבל אנחנו נדבר על אנשים עם שפת אם אחת. אז בעצם אנחנו לומדים את שפת האם שלנו בגיל נורא נורא צעיר, ממש בילדות, ומאוד קשה לנו לדמיין את החיים שלנו ללא שפת האם שלנו, נכון? אנחנו משתמשים בה כל-כך הרבה, היא חלק כל-כך גדול מהחיים שלנו, שאנחנו ממש לא שמים לב שהיא בכלל שם. זה קצת כמו מים בשביל דג. אם תשאלו דג "מה זה מים?" הוא לא ידע לענות לכם מה זה מים, כי המים הם בעצם כל החיים של הדג. הוא לא יודע להבדיל בין מים לאוויר ולאדמה. ככה גם בני האדם עם שפת האם שלהם. השפה היא משהו שקיים בחיים שלהם תמיד והם לא חושבים עליו יותר מדי, הם פשוט משתמשים בשפה. דבר נוסף הוא שהשפה בעצם הופכת להיות חלק אינטגרלי ממי שאנחנו. כשאנחנו משתמשים בשפה כדי לבטא את המחשבות שלנו, הרעיונות שלנו, הרגשות שלנו, השפה שאנחנו מדברים ממש הופכת להיות מי שאנחנו. זה כאילו ההמשך של מי שאנחנו בעולם, זה משהו מאוד טבעי בשבילנו להשתמש בשפת האם שלנו כדי להביע את עצמנו בעולם. זאת אומרת, כל מה שאנחנו חושבים עליו, או מרגישים אותו, אנחנו יכולים לדבר עליו, להשתמש בשפה כדי להביע אותו בעולם. ומכירים את זה שאתם עושים משהו שאתם רגילים לעשות בחיים שלכם, ועשיתם אותו כל-כך הרבה פעמים, שאתם כבר לא ממש שמים לב לחלקים הקטנים של הדבר הזה? לדוגמה, לחתוך ירקות לסלט. הרבה מאוד אנשים עושים את זה כל-כך הרבה, שכשהם עומדים וחותכים ירקות לסלט, הם נמצאים בתוך איזשהו “flow”, בתוך זרימה, הם עושים את זה באופן כל-כך טבעי שהם בכלל לא חושבים על זה שיש את הבן-אדם, את הסכין, את הירקות, את הסלט, זה הופך להיות סוג של תהליך אחד, משהו מאוד זורם, וככה זה גם עם השפה, אנחנו בעצם לא מסתכלים על כל החלקים השונים שיש בשפת האם שלנו. אנחנו פשוט משתמשים בה באופן זורם, במין “flow”. וזה מה שמאפיין מאוד את שפת האם שלנו.
ובניגוד למה שאמרתי עכשיו, כשאנחנו לומדים שפה חדשה, המצב הוא בדיוק הפוך. ה-“flow” הזה, הזרימה הזאת, פשוט לא יכולים לקרות. אנחנו כאילו מסתכלים על השפה החדשה מהצד, כאילו יש מרחק בינינו לבין השפה שאנחנו לומדים. נכון בהתחלה כשלומדים שפה הכל נראה ממש מוזר, ממש לא ברור, לפעמים מצחיק, אפילו קצת פרדוקסלי? אנחנו שמים לב לכל החלקים הקטנים בשפה, לאיך הפועל נשמע, ואיזו מילת-יחס צריך לשים, ואיך שואלים שאלה, ואיזו מילה באה קודם, ואיזו מילה צריכה לבוא אחר-כך. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על השפה פתאום בצורה ממש שונה. ומה שמעניין הוא שהרבה פעמים התהליך הזה גורם לנו גם להסתכל בצורה קצת שונה על שפת האם שלנו. אנחנו פתאום שמים לב באיזה מילים אנחנו משתמשים הרבה, או איזה ביטויים אנחנו ממש אוהבים, או מה אפשר לומר בצורה מסוימת בשפת האם שלנו אבל אין דרך לתרגם אותו טוב לשפה שאנחנו לומדים. זאת אומרת, ברגע שאנחנו לומדים שפה חדשה, אנחנו חווים איזשהו שינוי בצורה שבה אנחנו מסתכלים על שפת האם שלנו בעקבות איך שאנחנו מסתכלים על השפה החדשה. אתם איתי? אני מקווה שכן. אז... כשאנחנו לומדים את השפה החדשה, בעקבות המרחק הזה שיש בינינו לבין השפה החדשה שאנחנו לומדים, נוצר משהו שאני קוראת לו "איבוד סטטוס". זאת אומרת שכשאנחנו כבר קצת יכולים להשתמש בשפה החדשה, אנחנו יכולים לדבר, אבל זה עדיין מאוד מאוד מאוד רחוק מהצורה שבה אנחנו רגילים להשתמש בשפה. ובמצב הזה אנחנו ממש מרגישים, כמעט באופן פיזי, כמה קשה לנו להביע את עצמנו בשפה החדשה. זאת אומרת, כמה אנחנו לא יכולים להיות אנחנו בשפה החדשה, כמה אנחנו מחפשים את המילה, או שוכחים בדיוק איך אומרים משהו, או לא בטוחים כל הזמן. הדבר הזה מביא לסוג של תחושה של איבוד זהות, כלומר, אנחנו מאבדים את מי שאנחנו רגילים להיות. אתה קצת מאבד את עצמך. וגם אתה כל הזמן מרגיש איזשהו חוסר-ביטחון בכל מה שאתה עושה בשפה החדשה.
עכשיו אתם תגידו לי "אוקיי, וואו, לא נעים. אז למה את רוצה לדבר על זה?". אני רוצה לדבר על זה כי בעיניי המצב הזה, האיבוד סטטוס הזה, שאנחנו חווים כש[אנחנו] לומדים שפה חדשה זה משהו שיכול ללמד אותנו כמה דברים על עצמנו בתור בני-אדם. הדבר הראשון הוא שהסיטואציה הזאת נותנת לנו מקום להתנסות ולהרגיש את הפחד. וכשאתה כל פעם שם את עצמך בסיטואציה לא נעימה, לאט לאט אתה מתרגל והגוף שלך והראש שלך כבר לא מגיבים בכזאת פאניקה לסיטואציה לא נעימה. אתה בעצם לומד לחיות לצד הפחד ולא לתת לפחד לשלוט בך, לא לתת לפחד למנוע ממך לעשות משהו שאתה רוצה לעשות. ואני חושבת שזה שיעור מאוד מאוד חשוב לחיים שאפשר לקחת מלמידת שפה. זאת אומרת שפה אתה שם את עצמך באופן אקטיבי בסיטואציה לא נעימה ולומד לחיות לצד פחד, ולהבין שאתם אנחנו מפחדים זה לא סוף העולם. וברגע שאתה לומד לעשות את זה אז הפחד גם נעלם. ואנחנו מוצאים את עצמו במקום חדש, במקום חזק יותר, במקום טוב יותר.
אז זאת הייתה הנקודה האחרונה, וכדי לסכם את הנושא, מה שרציתי לומר הוא שהפחד והפגיעות שאנחנו חווים כשאנחנו לומדים שפה חדשה יכולים ללמד אותנו כמה דברים מעניינים על עצמנו ועל איך אנחנו מתנהגים בעולם. אני מאוד אשמח לשמוע האם אתם מסכימים איתי או שאתם חושבים אחרת. האם אתם מרגישים את הפגיעות הזאת כשאתם מנסים לדבר עברית? אתם מוזמנים לכתוב לי מייל. הכתובת מייל היא hi.hebrewtime@gmail.com, או פשוט להשאיר תגובה מתחת לפרק באתר האינטרנט של הפודקאסט. כמו תמיד, תודה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!