Episode 15: תה ויסוצקי - Wissotsky Tea

---

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית". מה שלומכם? אתם בסדר? יופי. תגידו, מה אתם אוהבים יותר, קפה או תה? בדרך-כלל, אני בן-אדם שאוהב יותר קפה, אבל בחורף אני שותה גם המון תה. ועכשיו אני רוצה שתעצמו לרגע את העיניים ותדמיינו משהו. "לעצום עיניים" זה לסגור אותן, לעצום עיניים. אז תעצמו את העיניים ותדמיינו שאתם הולכים לסופר, תדמיינו את הדרך שלכם לסופר – האם אתם הולכים ברגל או נוסעים במכונית? תדמיינו איך הסופר נראה – זה סופר קטן או גדול? איפה הכניסה? האם אתם לוקחים עגלה בכניסה או לא? ותדמיינו שאתם רוצים לקנות תה. תחשבו לאיזה חלק מהסופר אתם צריכים ללכת בשביל לקנות תה. תדמיינו איך נראים המדפים. כמה סוגי תה יש עליהם? איזה סוגי תה יש עליהם? ואיזה תה אתם אוהבים? אתם קונים קופסה גדולה או קטנה? סוג אחד או כמה דברים ביחד? ותחשבו גם על המחיר של התה – כמה הוא עולה? האם אתם קונים את התה הכי זול, או משהו באמצע, או איזשהו תה ספציפי ויחסית יקר? אוקיי, דמיינתם? מעולה. עכשיו, אם הייתם עושים את התרגיל הקטן הזה בישראל, ככל הנראה שכשהייתם נכנסים לסופר והולכים אל המדפים, הייתם רואים שעל הרבה מאוד קופסאות תה יש את אותו הלוגו. הרבה מאוד קופסאות תה מיוצרות על ידי אותה החברה. לחברה הזאת קוראים "ויסוצקי". ועל זה אני רוצה לדבר אתכם היום. מוכנים? בואו נתחיל!

Photo by Drew Jemmett on Unsplash

אז חברת ויסוצקי זו חברה ישראלית מאוד פופולרית בישראל. אם תבקרו איזשהו חבר או חברה ישראלים בבית שלהם ותפתחו את הארון במטבח ככל הנראה שתהיה שם לפחות קופסה אחת של תה ויסוצקי. אבל בעצם החברה הזאת לא התחילה בישראל, היא התחילה ברוסיה ב-1849. מי שהקים אותה הוא איש בשם קלמן זאב ויסוצקי. הוא היה איש יהודי עשיר והוא החליט לפתוח עסק לתה. העסק מאוד הצליח, ובתחילת המאה העשרים הוא פתח משרדים גם בלונדון ובניו-יורק. העסק המשיך לגדול וב-1935 אחד מהצאצאים שלו, זאת אומרת, הילדים או הילדים של הילדים, אחד מהצאצאים שלו פתח מפעל בתל-אביב. האמת היא שהיום זה מקום שלא הייתם חושבים שפעם היה בו מפעל תה. זה רחוב גדול עם הרבה חנויות ועכשיו יש שם גם חנות תה של ויסוצקי, אבל פעם היה שם מפעל. ואחרי שהם פתחו את המפעל בישראל החברה המשיכה לגדול ולהצליח ולאט-לאט העסק ברובו עבר לישראל. ובישראל התה הזה היה מאוד מאוד פופולרי. האמת היא שאני לא יודעת אם באותן השנים היו פה הרבה חברות שמכרו תה. מה שבטוח זה שויסוצקי עשו את זה. בערך עד שנות השמונים הם מכרו בעיקר מוצרים של תה שחור, כמו ארל גריי, או אינגליש ברקפסט, סוגי תה שונים. אבל בערך בשנות השמונים הם התחילו למכור גם חליטות. "חליטה" זה בעצם משקה שהוא כמו תה אבל בלי עלי תה, למשל אם אתם לוקחים קמומיל ומייבשים אותו ועושים ממנו סוג של תה, זה נקרא "חליטת קמומיל", אתם לוקחים קמומיל יבש, שמים עם מים חמים, זו חליטת קמומיל. אז ויסוצקי התחילו לייצר גם חליטות, והמוצר הזה הפך להיות גם מאוד פופולרי. יש להם חליטות מצמחים שונים, או חליטות של פירות למשל, חליטת תפוחים או פירות יער. אז הדברים האלה הפכו להיות מאוד פופולריים. ומאז החברה גדלה וגדלה וגדלה, יש לה גם מוצרים נוספים חוץ מתה, אבל עליהם אנחנו לא נדבר היום, כי בעיקר היא מוכרת בגלל התה. ואם תיכנסו היום לסופר תראו שבערך 80% מהתה שיש בסופר הוא תה של ויסוצקי. תה שחור, תה ירוק, חליטות, קופסאות קטנות או קופסאות גדולות, ואם תעמדו מול המדף ותסתכלו על המחירים תראו שהתה מאוד יקר. זאת אומרת, בדרך-כלל קופסה של תה תעלה בין 17 ל-25 שקלים. עכשיו, אני מדברת על קופסה לא מאוד גדולה, 25 תיונים למשל. יודעים מה זה "תיון"? "תיון" זאת השקית הקטנה שאתם שמים בתוך הכוס שלכם, זה תיון. אז קופסה של 25 תיונים. ושוב, טווח המחירים הוא בין 17 ל-25 שקלים. לפעמים יש מבצע, זאת אומרת שיש הנחה מיוחדת והתה עולה פחות. אבל אם תחשבו על זה, זה מאוד יקר. בכל פעם שהייתי במדינות אחרות והלכתי לסופר לקנות תה, התה הכי זול שראיתי היה עולה משהו קרוב ליורו או דולר וחצי, נגיד חמישה שקלים, והממוצע היה בערך שני דולר, שני דולר וחצי. פה המחיר גבוה יותר וזה יחסית מפתיע.

עכשיו, אתם ככל הנראה שואלים את עצמכם "למה? למה שתה יהיה כל-כך יקר בישראל?". ואתם לא היחידים ששואלים את השאלה הזאת. בערך ב-2020 התחילו לדבר על הנושא הזה בתקשורת הישראלית. אני שמעתי על הנושא הזה בפעם הראשונה בפודקאסט שאני מאוד אוהבת שקוראים לו "חיות כיס". זה פודקאסט שמדבר על כלכלה דרך סיפורים מהחיים. אתם ממש מוזמנים לחפש אותו בספוטיפיי ולנסות לשמוע, יכול להיות שזה יהיה קצת קשה, כי בפודקאסט הזה מדברים על כלכלה ועל כל מיני דברים שקיימים בישראל, אבל זה בטוח מאוד מאוד מעניין. אני אשים לינק לפרק שמדבר על הסיפור של התה בתיאור של הפודקאסט. אז אני שמעתי את זה בפודקאסט הזה. אבל הייתה גם כתבה בטלוויזיה שדיברה על אותו נושא, וגם את הלינק הזה אני אשים בתיאור של הפודקאסט. והאמת היא שבכל הכתבות האלה אתם לא תשמעו תשובה אחת ל-"למה?", אבל יש כמה דברים מעניינים שככל הנראה הובילו לזה שהתה של ויסוצקי כל-כך יקר.

Photo by Olga Onikul (thank you!) :)

הדבר הראשון שהוא מעניין הוא שבמשך שנים בישראל היה חוק שאוסר למכור תיונים עם סיכה. בואו נפרק את זה. זוכרים את המילה "תיון", השקית הקטנה? נכון יש שקית של התה ויש חוט שמחובר אליה כדי שאתם לא תצטרכו להחזיק את השקית באצבעות? אתם בדרך-כלל מחזיקים את החוט, את קצה החוט, והשקית נכנסת לתוך הכוס. אז איך היו מחברים בין החוט לתיון פעם? היו עושים את זה בעזרת סיכת מתכת קטנה, מאוד דומה לכזאת שאנחנו משתמשים בה כדי לחבר דפים. אז בישראל אמרו שהדבר הזה לא בטוח ולכן הם הוציאו את התיונים עם הסיכה מחוץ לחוק. העניין הוא שרוב חברות התה בעולם באותו הזמן השתמשו בדיוק בדבר הזה בשביל לחבר בין החוט לבין התיון. זה מה שהיה נהוג. זה אומר שחברה כמו ליפטון, לדוגמה, לא יכלה להביא את התה שלה לישראל. אבל ויסוצקי יכלה למכור את התה שלה. למה? כי בסוף שנות השישים הם פיתחו פטנט מיוחד, פטנט שנקרא "פס הכסף", ובעזרת פס הכסף הזה הם יכלו לחבר בין השקית לחוט בלי סיכה. וככה הם בעצם היו יכולים למכור תה בישראל בזמן שהרבה מאוד חברות אחרות לא יכלו. עכשיו, החוק הזה כבר לא קיים בישראל, ולא קיים כבר הרבה שנים. אבל יש אנשים שאומרים שהחוק הזה היה קיים מלכתחילה בשביל לעזור לחברת ויסוצקי להתקדם ולמכור את התה שלה. זאת אומרת, שבגלל שהחוק התקבל אחרי שויסוצקי המציאה את הפטנט שלה, את פס הכסף, יכול להיות שיש קשר בין החוק לבין הפטנט.

העניין הנוסף שעולה כמעט בכל פעם שמדברים על מחירי התה הגבוהים של ויסוצקי הוא עניין המונופול. אתם יודעים מה זה "מונופול", מונופול של חברה בשוק? בגדול, מאוד בגדול, זה מצב שבו לחברה אחת יש המון המון המון כוח בשוק. מה זאת אומרת? זאת אומרת שאם אתם רוצים לקנות משהו, לדוגמה לימונדה, יש חברה אחת שמייצרת את רוב המוצרים האלה. ואם תלכו לסופר ככל הנראה שתראו אותם ולא חברות אחרות. כמובן שיש הרבה ניואנסים בנוגע לנושא הזה, אבל זאת ההגדרה באופן כללי. לדוגמה, קוקה-קולה היא ככל הנראה מונופול, האמת שאני לא בטוחה, אבל ככל הנראה שהיא מונופול בתחום הקולה. זאת אומרת שאם אתם רוצים לקנות קולה אין לכם כל-כך הרבה אופציות, זה בדרך-כלל או קולה של קוקה-קולה או פפסי או אולי משהו מיוחד יותר שהוא לא כל-כך פופולרי ובדרך-כלל גם יותר יקר. אז בעניין הזה יש המון אנשים שאומרים שויסוצקי היא מונופול. לפי כל מיני בדיקות, לויסוצקי בעצם יש יותר מ-75% משוק התה בישראל. זאת אומרת שיש לה המון המון כוח. עכשיו, במדינת ישראל, אם יש חברה שאומרים שהיא מונופול, יש כל מיני חוקים וסטנדרטים ספציפיים שהיא צריכה לעמוד בהם, זאת אומרת שהיא צריכה לשמור עליהם, כדי לאפשר לעוד חברות להיכנס ולהיות בשוק. זאת אומרת שהיא לא יכולה להשתמש בכל הכוח שיש לה אלא היא צריכה לעמוד בסטנדרטים ולתת לעוד חברות להיות חלק מהשוק. לאפשר מגוון, לאפשר יותר אופציות. למה? כדי שלנו, האנשים שהולכים לסופר, יהיו יותר אופציות, וגם כדי שהמוצר, הדבר הזה שהחברה עושה, לא יהיה כל-כך יקר. כי ברגע שיש חברה אחת בלבד שיש לה כמעט את כל הכוח, היא יכולה להחליט כמה עולה המוצר שאותו היא מייצרת. זאת אומרת שבמקרה שלנו, ויסוצקי יכולה להחליט כמה יעלה התה שלה, ובגלל שיש לה המון כוח ולא הרבה אלטרנטיבות, היא יודעת שאנשים עדיין ימשיכו לקנות את התה הזה למרות שהוא יקר. עכשיו, אי אפשר פשוט להגיד שויסוצקי היא מונופול. מה שצריך לקרות הוא שכל מיני תנאים צריכים להתקיים. זאת אומרת שזה לא מספיק רק להגיד "היי, יש הרבה תה ויסוצקי בסופר, זה לא בסדר". יש עוד כל מיני דברים שצריכים להיות נכונים כדי שמדינת ישראל או משרד האוצר, אחת המחלקות שיש במשרד האוצר, תוכל להגיד "ויסוצקי היא מונופול". והתפקיד של משרד האוצר במקרה הזה הוא לבדוק האם התנאים האלה מתקיימים או לא. אולי זה יהיה מפתיע לשמוע, אבל משרד האוצר עשו בדיקה כזאת לפני כמה שנים ובעצם הם לא הצליחו לקבוע, הם לא הצליחו להחליט, שויסוצקי היא מונופול. בפודקאסט של "חיות כיס" וגם בכתבה אחת בעיתון "כלכליסט" הם מסבירים למה בעצם, או איזה תנאים מתקיימים ואיזה תנאים לא מתקיימים, אבל התוצאה היא שעד היום ויסוצקי היא לא מונופול מבחינת מדינת ישראל, מבחינת החוק, ולכן עדיין יש לה הרבה מאוד כוח והיא בעצם יכולה לקבוע כמה אנחנו הולכים לשלם על התה.

העניין הנוסף שעולה כמעט בכל פעם שמדברים על מחירי התה הגבוהים של ויסוצקי הוא עניין המונופול. אתם יודעים מה זה "מונופול", מונופול של חברה בשוק? בגדול, מאוד בגדול, זה מצב שבו לחברה אחת יש המון המון המון כוח בשוק. מה זאת אומרת? זאת אומרת שאם אתם רוצים לקנות משהו, לדוגמה לימונדה, יש חברה אחת שמייצרת את רוב המוצרים האלה. ואם תלכו לסופר ככל הנראה שתראו אותם ולא חברות אחרות. כמובן שיש הרבה ניואנסים בנוגע לנושא הזה, אבל זאת ההגדרה באופן כללי. לדוגמה, קוקה-קולה היא ככל הנראה מונופול, האמת שאני לא בטוחה, אבל ככל הנראה שהיא מונופול בתחום הקולה. זאת אומרת שאם אתם רוצים לקנות קולה אין לכם כל-כך הרבה אופציות, זה בדרך-כלל או קולה של קוקה-קולה או פפסי או אולי משהו מיוחד יותר שהוא לא כל-כך פופולרי ובדרך-כלל גם יותר יקר. אז בעניין הזה יש המון אנשים שאומרים שויסוצקי היא מונופול. לפי כל מיני בדיקות, לויסוצקי בעצם יש יותר מ-75% משוק התה בישראל. זאת אומרת שיש לה המון המון כוח. עכשיו, במדינת ישראל, אם יש חברה שאומרים שהיא מונופול, יש כל מיני חוקים וסטנדרטים ספציפיים שהיא צריכה לעמוד בהם, זאת אומרת שהיא צריכה לשמור עליהם, כדי לאפשר לעוד חברות להיכנס ולהיות בשוק. זאת אומרת שהיא לא יכולה להשתמש בכל הכוח שיש לה אלא היא צריכה לעמוד בסטנדרטים ולתת לעוד חברות להיות חלק מהשוק. לאפשר מגוון, לאפשר יותר אופציות. למה? כדי שלנו, האנשים שהולכים לסופר, יהיו יותר אופציות, וגם כדי שהמוצר, הדבר הזה שהחברה עושה, לא יהיה כל-כך יקר. כי ברגע שיש חברה אחת בלבד שיש לה כמעט את כל הכוח, היא יכולה להחליט כמה עולה המוצר שאותו היא מייצרת. זאת אומרת שבמקרה שלנו, ויסוצקי יכולה להחליט כמה יעלה התה שלה, ובגלל שיש לה המון כוח ולא הרבה אלטרנטיבות, היא יודעת שאנשים עדיין ימשיכו לקנות את התה הזה למרות שהוא יקר. עכשיו, אי אפשר פשוט להגיד שויסוצקי היא מונופול. מה שצריך לקרות הוא שכל מיני תנאים צריכים להתקיים. זאת אומרת שזה לא מספיק רק להגיד "היי, יש הרבה תה ויסוצקי בסופר, זה לא בסדר". יש עוד כל מיני דברים שצריכים להיות נכונים כדי שמדינת ישראל או משרד האוצר, אחת המחלקות שיש במשרד האוצר, תוכל להגיד "ויסוצקי היא מונופול". והתפקיד של משרד האוצר במקרה הזה הוא לבדוק האם התנאים האלה מתקיימים או לא. אולי זה יהיה מפתיע לשמוע, אבל משרד האוצר עשו בדיקה כזאת לפני כמה שנים ובעצם הם לא הצליחו לקבוע, הם לא הצליחו להחליט, שויסוצקי היא מונופול. בפודקאסט של "חיות כיס" וגם בכתבה אחת בעיתון "כלכליסט" הם מסבירים למה בעצם, או איזה תנאים מתקיימים ואיזה תנאים לא מתקיימים, אבל התוצאה היא שעד היום ויסוצקי היא לא מונופול מבחינת מדינת ישראל, מבחינת החוק, ולכן עדיין יש לה הרבה מאוד כוח והיא בעצם יכולה לקבוע כמה אנחנו הולכים לשלם על התה.

אחרי שהסיפור הזה הגיע לתקשורת בסביבות שנת 2020 או אולי אפילו קצת לפני, היו לא מעט אנשים שהחליטו שהם עושים חרם על ויסוצקי. "לעשות חרם" על חברה כלשהי אומר שאתם לא קונים את המוצרים שלה. במקרה הזה אנשים החליטו שהם לא קונים תה של ויסוצקי כדי להגיד "היי, זה לא בסדר, אנחנו לא רוצים לתמוך בחברה שיש לה כל-כך הרבה כוח ושלוקחת כל-כך הרבה כסף על המוצרים שלה כשבמקומות אחרים בעולם, או בחברות אחרות, אפשר לקנות את אותו המוצר בפחות". יש אנשים כאלה, אבל למען האמת, אין הרבה. אין הרבה אנשים, ובטוח לא היו מספיק אנשים שעשו חרם כדי לשנות משהו במצב עם ויסוצקי. הדבר הטוב שאני יכולה להגיד לקראת הסיום של הפרק הוא שלפחות התה של ויסוצקי באמת טעים. בבית שלנו, למשל, מאוד אוהבים תה ירוק עם נענע, וגם כל מיני חליטות שלהם, אבל אני באופן אישי משתדלת לקנות תה של חברות אחרות, כי גם אני חושבת שהמצב הזה הוא לא בסדר והוא צריך להשתנות.

אז... זה הכל לפרק הזה. אני מאוד אשמח לשמוע מכם מה אתם חושבים על הסיפור. האם אתם מכירים את ויסוצקי ושותים את התה שלה? ומה אתם חושבים על עניין המונופול בתחום התה? אתם מוזמנים לכתוב לי מייל, כתובת המייל מופיעה בתיאור של הפרק, וכמובן גם לכתוב תגובה באתר האינטרנט של הפודקאסט. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן, ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!

References - רפרנסים:

1. כתבה על ויסוצקי בטלויזיה - https://www.kan.org.il/item/?itemid=81738

2. כתבה ב״כלכליסט״ - https://www.calcalist.co.il/shopping/article/bkgb11avok

3. הפרק של ״חיות כיס״ על הנושא הזה - https://www.kan.org.il/podcast/item.aspx?pid=21741