Episode 16: What happened to the government? - מה קרה לממשלה?

 

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית". לפני בערך שנה וחצי, שנה וארבעה חודשים, הקלטתי את פרק מספר 7 של הפודקאסט. לפרק ההוא קוראים "בחירות 2021". ובפרק הזה סיפרתי קצת על איך עובדת המערכת הפוליטית בישראל וגם מה קרה בבחירות שהיו ב-2021. בסוף הפרק הזה אמרתי שככל הנראה שישראל תצטרך ללכת עוד פעם לבחירות בגלל שאין ממשלה. אף פוליטיקאי בישראל לא מצליח להרכיב ממשלה. אבל קצת אחרי הפרק הזה, באופן מפתיע, הוקמה ממשלה. הממשלה שקמה הייתה מאוד לא רגילה. מאוד מוזרה. ויש כאלה שאומרים שזאת הייתה ממשלה חסרת תקדים. "חסר תקדים" זה אומר שמשהו קורה בפעם הראשונה, משהו שאף פעם לא קרה בעבר. אז הממשלה שקמה ב-2021 הייתה ממשלה חסרת תקדים. בדרך-כלל בישראל מקימים ממשלה לארבע שנים. זאת אומרת שממשלה שקמה אמורה לעבוד ארבע שנים. אבל עכשיו ביולי 2022 הממשלה הזאת התפרקה, הם כבר לא עובדים ביחד. אז... למה הממשלה הזאת הייתה כל-כך מוזרה? ולמה היא התפרקה? ומה יקרה עכשיו? על כל הדברים האלה אני רוצה לדבר היום בפרק. מוכנים? בואו נתחיל!

אז... בואו נחזור קצת אחורה. אתם זוכרים מה זה "הכנסת"? הכנסת זה סוג של הפרלמנט של ישראל. ובכנסת יש 120 מנדטים. זאת אומרת, 120 מקומות ל-120 פוליטיקאים. והקולות של כל האנשים שבוחרים בבחירות הם ה-120 מנדטים. זאת אומרת שכל הקולות של כל האנשים מתחלקים בין המפלגות השונות ובסך-הכל יש 120 מקומות. אז מתוך (ה-)120 המקומות האלה צריך להיות רוב של מנדטים שמוכן להקים ביחד ממשלה, נכון? לרוב, המפלגה הגדולה ביותר מובילה את התהליך והמנהיג שלה, האיש שעומד בראש המפלגה, הופך להיות ראש ממשלה. למפלגות שמקימות ביחד ממשלה, לקואליציה הזאת, צריכה להיות איזושהי אידיאולוגיה פוליטית משותפת, נכון? מי שאין לו אידיאולוגיה משותפת עם הממשלה הולך לאופוזיציה, שיושבת בכנסת אבל מתנגדת לממשלה. בעצם, ככה זה בכל העולם – יש קואליציה, שחושבת משהו אחד, ואופוזיציה, שמתנגדת לקולאליציה, היא חושבת משהו אחר.

עכשיו, אולי אתם זוכרים שהבחירות ב-2021 היו על "כן ביבי" – "לא ביבי". ביבי זה בנימין נתניהו, האיש שהיה ראש הממשלה של ישראל מאז 2010. אז מה שקרה זה שבשנים האחרונות הרבה מאוד אנשים, הרבה מאוד מפלגות, הרבה מאוד פוליטיקאים התחילו להתנגד לנתניהו. הם כבר לא הסכימו איתו ובעצם לא רצו לעבוד איתו. אז מה שקרה ב-2021 זה שהמפלגה הכי גדולה הייתה הליכוד, המפלגה של בנימין נתניהו. אבל בעצם הרבה מאוד אנשים, גם מהצד הפוליטי שלו, גם מהצד הפוליטי של נתניהו, לא היו מוכנים להקים איתו ממשלה. אז מה שקרה הוא שנתניהו פשוט לא יכל להקים ממשלה, לא יכל להקים קואליציה. והאמת היא שגם לצד השני, לא ממש הייתה אפשרות להקים ממשלה עם רוב. ומה שקרה בסופו של דבר הוא שקבוצה של מפלגות התאחדו, זאת אומרת, החליטו לעבוד ביחד, לא על פי אידיאולוגיה פוליטית, לא כי הן בימין או בשמאל, אלא רק בגלל שהם כולם מתנגדים לנתניהו. זאת אומרת שהמכנה המשותף שלהם, הדבר שהוא אותו הדבר אצל כולם, זה שהם לא רוצים לעבוד עם ביבי. הם בעצם הקבוצה הגדולה של "רק לא ביבי". והקבוצה הזאת החליטה להקים ממשלה רק בשביל למנוע עוד בחירות ולמנוע מנתניהו לנסות להשיג רוב בבחירות נוספות. זאת אומרת שהם פחדו שאם יהיו עוד בחירות, המצב בפוליטיקה קצת ישתנה ונתניהו יצליח להקים ממשלה. ואת זה הם מאוד לא רצו. אז הם החליטו שהם יקימו ממשלה עכשיו, זאת אומרת, ב-2021, כדי שלא יהיו עוד בחירות. ומה שיצא הוא ממשלה שבה כל הספקטרום הפוליטי יושב ביחד.

אתם מסוגלים לדמיין את זה? אנשים מהימין ביחד עם אנשים מהשמאל, ערבים ביחד עם יהודים, דתיים ביחד עם לא דתיים, ממש סלט של פוליטיקאים. ומה שקורה כשיש סלט של פוליטיקאים הוא שיש ממשלה שבה יש חברי כנסת מסוימים שלא מסכימים על שום דבר מבחינה פוליטית עם חברי כנסת אחרים. אתם מסוגלים לדמיין איך ממשלה כזאת יכולה לעבוד? אתם מבינים עכשיו למה זו ממשלה מוזרה? זאת בעצם ממשלה שבה אף אחד, או כמעט אף אחד, לא מסכים עם השני. תנסו לדמיין שזה היה המצב בעבודה שלכם, שאתם באים לעבודה כל יום והאנשים שעובדים אתכם לא מסכימים עם מה שאתם רוצים לעשות ואתם לא מסכימים עם הקולגות שלכם. מסוגלים לדמיין את זה? יופי. מצב מוזר, נכון?

הדבר השני שהיה מאוד מוזר בממשלה הזאת הוא שמי שהפך להיות ראש ממשלה הוא המנהיג של אחת המפלגות הקטנות ביותר בבחירות האלה. קוראים לו נפתלי בנט, והמפלגה שלו קיבלה שבעה מנדטים. רק כדי שיהיה ברור עד כמה זה מוזר, מפלגה שמקבלת מתחת לארבעה מנדטים לא יכולה להיכנס לכנסת. זה נקרא בשפה הפוליטית של ישראל "אחוז החסימה". הם לא עוברים את אחוז החסימה, הם לא נכנסים לכנסת. ולמשל, המפלגה הגדולה ביותר, הליכוד של נתניהו, קיבלה שלושים. שלושים מנדטים לעומת שבעה מנדטים! אתם רואים איזה הבדל? אז איך בדיוק זה קרה? המפלגה של נפתלי בנט היא מפלגת ימין, היא מפלגה שבדרך-כלל הולכת עם בנימין נתניהו ועם הליכוד. אבל הפעם נפתלי בנט החליט שהוא לא ילך באופן אוטומטי עם הליכוד. הוא בעצם החליט לא להחליט. הוא לא החליט עם איזה צד הוא הולך. הוא אמר שהוא ילך עם הצד שבסופו של דבר יצליח להקים ממשלה. כי מבחינתו הדבר החשוב ביותר הוא למנוע בחירות נוספות. והמשמעות של זה הייתה שבזמן שהיו מפלגות שרצו ללכת עם נתניהו והיו מפלגות שהתנגדו לנתניהו, נפתלי בנט היה באמצע, ולכן היה לו המון כח. הוא יכל להחליט ללכת עם נתניהו והקואליציה, או ללכת לעוד בחירות, או שהוא יכל לאפשר להקים ממשלה שמתנגדת לנתניהו. זאת אומרת שבלי בנט והשבעה מנדטים שלו האנשים שהתנגדו לנתניהו לא יכלו להקים ממשלה, אבל עם בנט ועם המנדטים שלו הם כן יכלו לעשות את זה. ולכן היה לו המון כח והאנשים שמתנגדים לנתניהו החליטו לתת לו את ראשות הממשלה כדי לשכנע אותו לבוא. וככה נוצר מצב חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית שבו יש ראש ממשלה עם שבעה מנדטים.

מה שכן חשוב לומר בנושא הזה הוא שבנט קיבל את ראשות הממשלה רק לחצי מהזמן, זאת אומרת, לשנתיים. בחצי השני מי שאמור היה להיות ראש ממשלה הוא מנהיג המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד, יאיר לפיד. אולי אתם זוכרים את השם שלו מהפרק על עיתונים. פעם, יאיר לפיד היה עיתונאי. עכשיו הוא פוליטיקאי, ועכשיו, כשהממשלה התפרקה, יאיר לפיד הפך להיות ראש ממשלה עד הבחירות הבאות. אז... מה קרה בעצם במהלך השנה הזאת? בזמן שבו הממשלה המוזרה הזאת עבדה? אז... הממשלה עבדה. והרבה אנשים חושבים שהממשלה הזאת עשתה עבודה לא רעה, במיוחד יחסית למה שקרה בשנים שלפני כן, שבהן היו בחירות ואז עוד בחירות ואז קורונה ואז עוד בחירות והייתה גם ממשלה זמנית. אז אנשים שמחים שהייתה ממשלה ושהממשלה עבדה אבל היו כמה בעיות רציניות בעבודה של הממשלה הזאת. הבעיה הראשונה הייתה שזאת הייתה ממשלה של 61 מנדטים. זוכרים כמה מנדטים יש בסך-הכל בכנסת? נכון, 120. תחלקו את זה רגע ל-2. יוצא 60, יפה. אז הממשלה הזאת הייתה 61 מנדטים. זאת אומרת, חצי ועוד פוליטיקאי אחד. וזה מצב בעייתי, כי הממשלה חייבת להישאר עם רוב, והתפקיד של הממשלה הוא לקבל החלטות, וכדי לקבל החלטות צריך רוב בכנסת. ממשלה של 61 חייבת שכל החברים בה, או כמעט כמעט כל החברים בה, יסכימו אחד עם השני. ובגלל שקשה שכולם יסכימו אחד עם השני כל הזמן, זאת הייתה ממשלה מאוד לא יציבה. ממשלה יכולה לעבוד טוב עם 61 מנדטים כשיש לה אידיאולוגיה פוליטית משותפת, זאת אומרת, שלמפלגות יש אג'נדה פוליטית דומה, ואז החברים במפלגות האלה מסכימים על הרבה דברים. אבל זוכרים מה אמרנו על הממשלה הזאת, שכמעט אף אחד לא מסכים בה עם השני? אז באמת מה שקרה כאן הוא שהייתה ממשלת 61 מנדטים שבה ברוב הנושאים הפוליטיים בישראל למפלגות השונות יש אג'נדות כמעט מנוגדות לחלוטין. וזה יצר מצב שקשה מאוד לממשלה לתפקד. קשה מאוד לממשלה לקבל החלטות. בסופו של דבר, הם כן הצליחו לעבוד ולקבל החלטות. אבל זה באמת היה מאוד קשה, ומה שהחליטו בממשלה הזאת הוא שמלכתחילה, זאת אומרת, מההתחלה, יש נושאים מסוימים שהם פשוט לא הולכים לגעת בהם. זאת אומרת שהפוליטיקאים בסופו של דבר הבינו לאיזו ממשלה הם נכנסים. הם הבינו שהולך להיות קשה לעבוד בממשלה הזאת, ולכן הם החליטו שיש נושאים מסוימים שבהם בכלל לא כדאי לגעת, וכדאי להתרכז בנושאים כמה שיותר ניטרליים מבחינה פוליטית. למשל, הם החליטו להעביר תקציב. תקציב זה כמה כסף הולך לאן, כמה כסף הולך לבריאות, כמה כסף הולך לחינוך, כמה כסף הולך לצבא וכדומה. אז על זה הממשלה הזאת הצליחה לעבוד, וזה משהו מאוד חשוב – בישראל וככל הנראה בכל מדינה.

הבעיה השנייה שהייתה בממשלה הזאת היא שהרבה חברי כנסת מהמפלגה של נפתלי בנט, שכמו שאמרתי היא מפלגת ימין שבדרך-כלל אמורה ללכת עם בנימין נתניהו, אז הרבה חברי כנסת מהמפלגה הזאת לא הרגישו טוב עם מה שהם עשו. הם הרגישו שהם איכזבו את הציבור שלהם. זאת אומרת שהאנשים שהצביעו להם, האנשים שנתנו להם את הקול שלהם, לא מרוצים מהם. הם הרגישו שהם עזרו להקים ממשלה שמי שבחר בהם לא רצה שתקום. זאת אומרת שהאנשים שבחרו את המפלגה של נפתלי בנט לא רצו את הממשלה המוזרה הזאת, לא רצו את הסלט פוליטיקאים הזה. ובאמת, לאורך כל הזמן הזה, הציבור שבחר את המפלגה של בנט הביע ביקורת מאוד קשה על בנט ועל חברי הכנסת במפלגה. זוכרים מה זה "להביע ביקורת"? "להביע ביקורת" או "למתוח ביקורת" זה להגיד מה הבן-אדם עושה לא בסדר. מה הוא עושה לא בסדר בעבודה שלו או בחיים שלו. להגיד מה הוא עושה לא טוב זה "למתוח ביקורת" או "להביע ביקורת". אז האנשים שבחרו בבנט ובמפלגה שלו הביעו המון ביקורת אחרי שהממשלה הזאת קמה. כי רוב האנשים האלה לא רצו להתנגד לביבי, הם לא רצו ממשלה עם הרבה מפלגות מהשמאל.

ומה שקרה כתוצאה מהמצב הזה הוא שהרבה מחברי הכנסת במפלגה של בנט, אפשר להגיד, עשו המון בעיות, וגם איימו להפיל את הממשלה בגלל כל הביקורת שהם שמעו ובגלל שהם הרגישו שהם עשו משהו לא נכון. אז אתם מבינים את הסיטואציה? יש ממשלה עם 61 מנדטים, שזה לא הרבה, ואז היא מאוד לא יציבה. ובתוך הממשלה הזאת יש אנשים שבכלל לא בטוחים שהם רוצים להיות בממשלה, והם חושבים שאולי זאת הייתה טעות, והם כל הזמן אומרים שאולי הם רוצים לצאת מהממשלה. ואם הם יוצאים מהממשלה הממשלה נופלת, הממשלה מתפרקת, היא לא יכולה להמשיך לעבוד. אז כל השנה הזאת זאת הייתה הממשלה – ממשלה מאוד מאוד לא יציבה.

ולמשל, לפני כמה חודשים, חברת כנסת מהמפלגה של בנט בשם עידית סילמן הודיעה שהיא פורשת מהממשלה. זאת אומרת, היא יוצאת מהממשלה. ומהרגע הזה הממשלה נכנסה למצב מאוד בעייתי שבו אין לה רוב. עכשיו יש לממשלה רק 60 מנדטים, רק חצי. זה מאוד בעייתי. ומאז שזה קרה היה ברור שהממשלה הזאת לא תצליח להמשיך לעבוד הרבה זמן, ושזה רק עניין של זמן. ואחרי עידית סילמן עוד חברי כנסת אמרו שהם רוצים לפרוש, חברת כנסת אחרת פרשה ואז חזרה, התחילו המון המון בעיות. והממשלה התחילה להתנהל באופן כאוטי. והרבה אנשים אמרו שהיא יכולה להתפרק באמת בכל יום. אז לפני בערך חודש בנט ולפיד, זאת אומרת, נפתלי בנט ויאיר לפיד, הודיעו סופית שהם החליטו לפרק את הממשלה. וההחלטה הזאת נובעת מזה שהם מבינים שאם הם לא יעשו את זה אז כל חבר-כנסת יכול בכל יום לקום ולהגיד שהוא יוצא מהממשלה וזה אולי אפילו יעשה יותר נזק, זאת אומרת שהמצב יהיה אפילו פחות נעים, אפילו פחות טוב. אז בנט ולפיד הבינו שהממשלה לא יכולה להמשיך והם החליטו לפרק אותה.

אז מה קורה עכשיו? עכשיו יש... בחירות! נכון, עכשיו יש בחירות. הבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר. נתניהו ממשיך לרוץ בראשות הליכוד, והמפלגה שלו ממש ממש חזקה עכשיו. זאת אומרת, הרבה מאוד אנשים ככל הנראה הולכים להצביע לליכוד בבחירות הבאות. מה קורה עם נפתלי בנט? נפתלי בנט פרש מהפוליטיקה. זאת אומרת שכרגע הוא כבר לא פוליטיקאי. הסיבה לזה היא בעצם שאחרי שהוא החליט ללכת עם הממשלה הזאת האנשים שהצביעו לו היו מאוד מאוד לא מרוצים והם בטוח לא יצביעו לו עוד פעם, אבל מצד שני גם האנשים מהמרכז או מהשמאל לא הולכים להצביע לו כי האג'נדה הפוליטית שלו לא תואמת את האג'נדה הפוליטית שלהם. אז כרגע אין לו ממש מקום בפוליטיקה הישראלית. הוא אמנם הפך להיות ראש הממשלה של ישראל, והיה ראש ממשלה במשך שנה, אבל זה בעצם חיסל את הקריירה הפוליטית שלו. ומי שירוץ נגד בנימין נתניהו הוא יאיר לפיד. יאיר לפיד הוא המנהיג הפוליטי הכי פופולרי היום בישראל אחרי נתניהו.

אוקיי, אז זה כל מה שרציתי להגיד לכם היום על המצב הפוליטי בישראל. ועכשיו אני רוצה לדבר רגע על משהו שלא קשור בכלל לפוליטיקה, אבל קשור אליי. אני רציתי לספר לכם שכרגע אני מקבלת תלמידים חדשים. זוכרים אולי שאמרתי פעם שאני בעצם מורה לעברית? אז כן, זה מה שאני עושה, אני מלמדת עברית אונליין וכרגע אני מקבלת תלמידים חדשים. אז אם אתם חושבים שאתם רוצים ללמוד איתי עברית ולהמשיך לשפר את העברית שלכם, אתם ממש מוזמנים לשלוח לי מייל לכתובת מייל שמופיעה בתיאור של הפרק, ואנחנו נדבר ואולי נתחיל ללמוד ביחד. מה אתם אומרים על זה?

אז... זה הכל להיום. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן, אתם מוזמנים ומוזמנות לכתוב לי אימייל למייל שמופיע בתיאור של הפרק או להשאיר תגובה על הפרק הזה באתר של הפודקאסט. תספרו לי מה אתם חושבים על הפוליטיקה הישראלית, האם אתם רואים חדשות, או מה קורה מבחינה פוליטית במדינה שלכם. ואנחנו כמו תמיד נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!

References - רפרנסים:

  1. הודעה של בנט ולפיד על פיזור הכנסת - https://www.youtube.com/watch?v=mbRRfzdPyW4

Previous
Previous

Episode 17: Too many things - יותר מדי דברים

Next
Next

Episode 15: תה ויסוצקי - Wissotsky Tea