Episode 17: Too many things - יותר מדי דברים

 

שלום לכולם ולכולן, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית". תגידו, אתם מכירים את המצב הזה שבו אתם עומדים מול הארון שלכם בבוקר, רוצים להתלבש כדי לצאת לעבודה ופשוט לא מצליחים לבחור מה ללבוש? יש לכם כמה אופציות, אבל אתם עומדים ומתלבטים ולא בטוחים מה ללבוש. ואולי אפילו עוברת לכם בראש המחשבה "אוף! אין לי מה ללבוש!", למרות שיש דברים בארון. או – אתם מכירים את המצב הזה שבו אתם חוזרים הביתה מיום עבודה ואתם רוצים לראות משהו נחמד. רוצים לשבת או לשכב על הספה ולראות משהו נחמד. אתם פותחים את הטלוויזיה או את הלפטופ ויש כל-כך הרבה אופציות. יש כל-כך הרבה סרטונים ביוטיוב, או סרטים וסדרות בנטפליקס. כל-כך הרבה אפשרויות שאתם, עוד פעם, לא בטוחים מה לבחור.

או שאתם מחפשים משהו בבית שלכם, אתם מחפשים משהו ולא מצליחים למצוא אותו. מחפשים בכל מיני מקומות. ובזמן שאתם מחפשים את הדבר הזה, לדוגמה איזה כבל שאתם צריכים בשביל המחשב, אתם רואים כל מיני דברים שבכלל לא זכרתם שיש לכם. פתאום אתם מוצאים איזה... מחברת ועוד כל מיני דברים אלקטרוניים שאתם לא משתמשים בהם, ובאופן כללי בחדר יש כל-כך הרבה דברים שונים, ואולי בגלל זה אתם לא מצליחים למצוא את הכבל שלכם. בחדר יש המון דברים ואתם בכלל לא בטוחים איפה הכבל נמצא.

עכשיו, הסיטואציות האלה נורמליות לחלוטין. הן כנראה קורות לכל אחד מאתנו, במידה כזו או אחרת. אבל מה אם היינו יכולים להיות בפחות סיטואציות כאלה? מה אם היינו יכולים להתרכז טוב יותר במה שאנחנו צריכים לעשות, בעבודה או בבית, ו... והיינו מבזבזים פחות זמן על דברים לא חשובים, זאת אומרת, מבזבזים פחות זמן על לבחור מה לראות מתוך מאות דברים, או לבחור מה ללבוש מתוך עשרות חולצות, או לבחור מה לאכול מתוך מאות אופציות באפליקציית משלוחים? ומה אם הבית שלנו, החדר שלנו, היה יותר מסודר, עם פחות דברים, כשלכל דבר שיש בחדר יש מקום ספציפי? נשמע נחמד, לא? אתם חושבים שאפשר לעשות את זה? אולי אתם כבר עושים את זה? לפני כמה שנים אני שמעתי על משהו שנקרא "מינימליזם". מה זה "מינימליזם", והאם אולי הוא יכול לעזור גם לכם? בדיוק על זה אני רוצה לדבר איתכם היום. מוכנים? בואו נתחיל!

כשאני אומרת את המילה "מינימליזם", הרבה אנשים חושבים על אמנות. לדוגמה, על ציורים בסגנון מינימליסטי או ארכיטקטורה מינימליסטית, וזה באמת נכון. אבל מה שאני רוצה לדבר עליו היום הוא מינימליזם כאורח חיים. מה זה "אורח חיים"? באנגלית זה “lifestyle”. זאת אומרת שזאת דרך מסוימת שבה אתם מחליטים לחיות את החיים שלכם. מה זה בעצם אומר, לחיות חיים מינימליסטיים? האמת היא שזה מאוד תלוי את מי שואלים. אם תחפשו בגוגל את המילה "מינימליזם" או "אורח חיים מינימליסטי", תמצאו המון תשובות קצת שונות. כמו שאם תשאלו בן-אדם "מה זה להיות בריא?" אז כל אחד יגיד לכם משהו אחר. אחד יגיד "לעשות ספורט", אחד יגיד "לא לאכול בשר", השלישי יגיד "לרוץ מרתון". גם פה יש הרבה תשובות שונות.

אז היום בפרק אני הולכת להשתמש בהגדרה שאני אוהבת למינימליזם. זאת הגדרה שקראתי פעם באינטרנט, לא המצאתי אותה, אבל אני חושבת שהיא מאוד יפה. אז בשבילי, אורח חיים מינימליסטי הוא סוג של תהליך שבו אתה לומד לזהות את הדברים שבאמת חשובים לך, זאת אומרת, אתה מוצא את הדברים שאתה באמת רוצה להקדיש להם זמן, ואז אתה עובר גם תהליך כדי להוריד את כל שאר הדברים. להוריד את הדברים הלא חשובים. לצמצם את הדברים המיותרים. אז זה מבחינתי מינימליזם. בעצם אתם מנסים ליצור מצב בחיים שלכם, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה פסיכולוגית, שבו אתם מצליחים להתמקד בדברים שאתם באמת באמת רוצים לעשות, בדברים שבאמת מאוד חשובים לכם, ומורידים את כל הסחות הדעת. "הסחות דעת" אלה דברים שמפריעים לכם להתרכז. אם אתם צריכים לעבוד אבל הטלפון שלכם מצלצל ואתם עונים לטלפון זה בעצם מסיח את דעתכם. אתם כבר לא מתרכזים בעבודה אלא מדברים בטלפון. אז הטלפון במקרה הזה הוא הסחת דעת. אז בעזרת המינימליזם, או אורח החיים המינימליסטי, אתם לומדים לזהות מה חשוב לכם ולנסות לצמצם את מה שפחות חשוב.

אז אולי ההסבר הזה הוא קצת כללי מדי ואני חושבת שאפשר להסביר מה זה מינימליזם על-ידי סיפור. תדמיינו בחור, בחור בשם ג'וש. ג'וש גדל במשפחה לא עשירה, הוא למד באוניברסיטה, ואז הוא קיבל עבודה בחברה גדולה. הוא התחיל לקבל משכורת טובה בעבודה הזאת ופתאום הוא יכל להרשות לעצמו לקנות את הדברים שהוא תמיד רצה. אז אחרי כמה חודשים ג'וש קונה מכונית. ובהתחלה הוא מאוד מאושר שהוא קנה את המכונית שהוא רצה אבל אחרי זמן-מה הוא מתרגל לזה שיש לו מכונית, מכונית טובה, והוא מתחיל לחלום על לקנות דירה. ואז ג'וש קונה דירה. עכשיו, בשביל לקנות דירה הוא צריך יותר כסף זה הוא עובד יותר שעות, הוא נשאר אקסטרה שעות בעבודה, ובסופו של דבר הוא קונה דירה. והוא בטוח שעכשיו כשיש לו דירה ויש לו מכונית הוא יהיה מאושר. אבל ג'וש לא ממש מרוצה בדירה שלו עם המכונית שלו. ואז הוא קונה רהיטים לדירה שלנו. רהיטים חדשים, יפים, יקרים. הוא קונה גם מוצרי חשמל לדירה שלו. כל מיני דברים שהוא צריך ואולי גם כאלה שהוא פחות צריך, למשל מכונת קפה שהוא לא באמת ממש משתמש בה.

אבל על כל הדברים האלה צריך לשלם. אז ג'וש עובד הרבה מאוד, הוא מאוד עייף, אין לו זמן לעשות ספורט, אין לו ממש זמן להיפגש עם חברים, לפעמים הוא מדבר עם המשפחה שלו בטלפון, אבל בדרך-כלל הוא עובד, הוא חוזר הביתה לדירה שלו, שמצד אחד הוא מאוד אוהב אבל מצד שני היא לא באמת גורמת לו להיות מאושר. הוא הולך לישון, קם בבוקר למחרת ושוב הולך לעבודה. והמעגל הזה נמשך ונמשך. כל פעם שג'וש מקבל יותר כסף בעבודה, הוא קונה עוד דברים או קונה מכונית חדשה, והוא בטוח שהפעם, ברגע שיהיה לו את הדבר הזה הוא באמת יהיה מאושר. אבל זה לא המצב. וג'וש ממשיך להיות לחוץ, עייף, עצבני, ובאיזשהו שלב הוא בכלל לא מבין מה עושה עם החיים שלו. הוא בן שלושים ומשהו, בריא, עם דירה, עם אוטו, יש לו כסף, אבל הוא לא מאושר. ואז, יום אחד, הוא מספר את זה לחבר שלו. הוא מספר לו שיש לו את כל הדברים האלה ואת הדירה שלו ועבודה טובה ויש לו כסף אבל הוא לא מאושר. ושהוא בעצם לא בטוח מה כדאי לו לעשות עם החיים שלו. והחבר שלו מספר לו על מינימליזם. על אורח חיים שבו אנשים מנסים לצמצם את כמות הדברים שיש להם, להשאיר רק את הדברים שהם באמת צריכים, להפסיק לקנות המון דברים חדשים כל הזמן, ולהקדיש כמה שיותר כח וזמן לדברים שהם באמת אוהבים. למשל, הם עובדים פחות, אם הם יכולים, ומשתדלים לעשות יותר ספורט או להיפגש עם חברים או להיות עם המשפחה או לעבוד על התחביב שלהם, למשל אם הם אוהבים לצייר או לנגן על גיטרה או ללמוד שפות. וג'וש שומע את הדבר הזה והוא מאוד מאוד מופתע ובהתחלה הוא אפילו קצת לא מאמין לזה, כי מה הקשר? למה שפחות דברים יהיה יותר טוב?

אבל החבר שלו ממליץ לו לנסות את זה. והוא מנסה. הוא שם את כל הדברים שלו בקרטונים ובמהלך החודש הבא הוא משתמש רק בדברים שהוא באמת צריך. הוא מוציא מהקרטונים רק את מה שהוא צריך. אז אם הוא צריך מזלגות כדי לאכול הוא מוציא מזלגות. אם הוא צריך בגד מסוים כדי ללבוש אותו לעבודה הוא מוציא אותו. ולאט לאט הוא שם לב שבמהלך החודש הזה משהו משתנה. הוא מסתכל על העולם באופן קצת שונה. הוא עושה יותר דברים שהוא אוהב. הוא מנסה לעבוד פחות. הוא מרגיש יותר טוב כשהוא חוזר הביתה. בסוף החודש הוא מחליט לעבור לדירה קטנה יותר, דירה שעליה לא צריך לשלם כל-כך הרבה כסף כדי שהוא יוכל לעבוד פחות. ובאופן כללי, הוא שם לב שמה שבאמת גורם לו להיות מאושר זה כשהוא נמצא עם אנשים שהוא אוהב. כשהוא נוסע לבקר את סבתא שלו או נפגש עם חברים או לומד משהו חדש. אלה הדברים שבאמת גורמים לו להרגיש אושר. אלה לא הדברים הפיזיים שנמצאים מסביבו אלא מה שהוא עושה, מה שהוא מקדיש לו את הזמן שלו.

אז כמובן שהסיפור הזה הוא רק סיפור. את הסיפור שסיפרתי לכם עכשיו שמעתי בסרטון ביוטיוב משני אנשים שקוראים לעצמם "המינימליסטים". “The Minimalists”. וזה חלק מהסיפור שלהם על איך הם הפכו להיות מינימליסטים, ובעבודה שלהם הם מספרים לאנשים אחרים למה מינימליזם זה טוב. למה כדאי להם להוציא מהחיים שלהם את הדברים שהם לא צריכים, להפסיק לקנות כל-כך הרבה דברים ולהקדיש כמה שיותר זמן למה שהם באמת אוהבים. המינימליזם בעצם הפך לסוג של טרנד, הטרנד הזה התחיל לצבור פופולריות בערך משנת 2015 והגיע לסוג של שיא ב-2020. במהלך החמש שנים האלה נכתבו ספרים על מינימליזם ובלוגים ויצא סרט בנטפליקס על המינימליסטים ומה זה מינימליזם מבחינתם. קמו המון ערוצי יוטיוב שעושים על זה סרטוני וידאו והתחילו כל מיני סדנאות וקורסים, מה שאתם לא רוצים. בכל מקרה, זה הפך להיות משהו מאוד פופולרי, חלק מהאנשים גם לקחו את הטרנד הזה לקיצון ושמו על עצמם כל מיני מגבלות מאוד נוקשות, או אמרו משהו כמו "למינימליסט אמיתי יש רק 100 דברים", או עשו סרטונים על הבית שלהם כשבבית באמת אין שום דבר חוץ ממיטה אחת קטנה ומזרון ליוגה או משהו כזה. בכל מקרה, אלה באמת דוגמאות קיצוניות, ומה שחשוב לזכור הוא שמינימליזם זה משהו מאוד אישי, וכל אחד בוחר ומחליט מה זה חפצים שהוא צריך או חפצים שהוא לא צריך בחיים שלו.

Photo by Pickawood on Unsplash

ולקראת סיום הפרק הזה רציתי לדבר איתכם על שלושה דברים, על שלושה טיפים שקשורים לאורח חיים מינימליסטי שאני מאוד אוהבת, עושה אותם בעצמי או עשיתי אותם בעצמי, ואני יכולה להמליץ לכם עליהם. הטיפ הראשון הוא סוג של משחק מינימליסטי, והמשחק הולך ככה: אתם בוחרים חודש שבו אתם בעצם מוציאים כמה שיותר חפצים מיותרים מהחיים שלכם. איך אתם עושים את זה? ביום הראשון אתם זורקים חפץ אחד. עכשיו, כשאני אומרת זורקים זה לא באמת אומר שצריך ללכת ולזרוק אותו בפח. אתם יכולים לתת אותו לחבר שישתמש בו או לתרום אותו לאנשים שצריכים אותו או אם באמת אין מה לעשות עם זה אבל אפשר למחזר את הדבר הזה בבקשה תמחזרו אותו. אז ביום הראשון אתם נפטרים ממשהו אחד. ביום השני נפטרים משני דברים. ביום השלישי משלושה דברים. וכן הלאה וכן הלאה במשך 30 ימים. אתם לא מבינים כמה דברים מיותרים אתם הולכים להוציא מהבית שלכם במהלך החודש הזה. האמת היא שלדעתי זה קצת קשה למצוא 30 דברים בסוף החודש, אז אפשר להפוך את המשחק, וביום הראשון אתם נפטרים מ-30 דברים, ביום השני מ-29 דברים, וכן הלאה וכן הלאה. אם אתם לא מצליחים לעשות את זה במשך חודש שלם זה ממש בסדר. תעשו כמה שאתם יכולים וכמה שמתאים לכם.

טיפ שני: כשאתם קונים משהו חדש הביתה אתם מוציאים משהו מהבית. זאת אומרת שאם קניתם משהו אתם נפטרים ממשהו כדי לשמור על סוג של מאזן. עכשיו, כמובן שזה לא אומר שאם קניתם חולצה אתם חייבים לזרוק חולצה גם אם כל החולצות שלכם בסדר גמור. לא, הכוונה היא שכשאתם קונים משהו חדש אתם קודם כל חושבים האם אתם באמת צריכים את הדבר הזה, וגם ברגע שאתם מכניסים משהו חדש לבית אתם גם מוציאים ממנו משהו שאתם לא צריכים. וטיפ שלישי... קשור למתנות. אתם ככל הנראה נותנים מתנות לאנשים ומקבלים מהם מתנות. ולפעמים מישהו נותן לנו משהו במתנה, אנחנו לא באמת צריכים או אוהבים את הדבר הזה, אבל אנחנו שומרים את זה כי קשה לנו להיפטר מזה, כי יש לחפץ הזה משמעות סימבולית, זאת הייתה מתנה. אז הטיפ הוא לא לתת מתנות סתם ולעשות רשימה של דברים שאתם באמת רוצים לקבל במתנה ואולי לחלוק אותה עם החברים שלכם והמשפחה שלכם. זאת אומרת שאל תקנו לאנשים דברים סתם בשביל לקנות להם דברים אם אתם לא בטוחים שהם צריכים את הדבר הזה, רוצים את הדבר הזה, זה באמת יהיה להם שימושי – נראה לי שזאת עצה טובה באופן כללי לחיים. וגם תדברו עם החברים שלכם ועם המשפחה שלכם ותבקשו מהם לא לעשות את זה לכם. תסבירו להם למה ותגידו שזה ממש בסדר שהם לא יקנו לכם שום דבר. או שתציעו אלטרנטיבות. אולי אפשר לעשות משהו ביחד או ללכת לאנשהו ביחד במקום שהם יקנו לכם משהו שאתם לא באמת צריכים.

ו... משהו אחרון. אמרתי שאני הולכת לדבר על שלושה טיפים, אבל נזכרתי בעוד משהו מעניין. והדבר האחרון הוא סוג של אתגר. והוא מאוד מתאים לאנשים כמוני, אנשים שאוהבים לקנות דברים, וזה לנסות במשך חודש או יותר, אפשר גם שלושה חודשים או חצי שנה, לא לקנות שום דבר. עכשיו, כמובן שבזמן הזה אתם יכולים לקנות אוכל או דברים שצריך לבית כמו שמפו או משהו כזה. אבל לא לקנות שום דבר אחר בשביל הכיף ולראות איך אתם מסתדרים. לא לקנות בגדים חדשים או צעצועים חדשים לילדים או ספרים שאני מאוד אוהבת לקנות. אז לא לקנות ספרים חדשים או מייק-אפ או מה שזה לא יהיה. לא לקנות שום דבר שלא באמת ממש ממש צריך. ותראו איך אתם מרגישים. תראו מה אתם עושים במקום לקנות דברים. תראו איזה דברים אתם באמת הייתם מאוד רוצים לקנות. תראו איך אתם מסתדרים בלי לקנות את הדברים האלה. אני חושבת שאתגר כזה הוא מאוד מלמד עבור כל אחד, אז אני הייתי מאוד ממליצה לכם לנסות לעשות את זה. ויש גם קבוצות באינטרנט של אנשים שעושים את זה ככה שאתם יכולים להיכנס לקבוצה כזאת וככה לא תרגישו לבד ויהיה לכם עם מי לדבר על מה שאתם עושים. אז... האמת היא שמינימליזם, כמו שפות, זה עוד אחד מהדברים האלה שאני יכולה לדבר עליהם שעות. יש לי עוד המון מה להגיד. כל מיני טיפים וטריקים או סיפורים ששמעתי או חוויות אישיות שלי. אז יכול להיות שבעתיד אני אפילו אעשה פרק נוסף על הנושא הזה.

אבל אנחנו נסיים כאן היום, וכמו תמיד, אני מאוד אשמח לשמוע מכם מה אתם חושבים. האם שמעתם פעם על מינימליזם? האם אתם מינימליסטים, ולמה, ואיך זה קרה? או האם אתם חושבים שמינימליזם זה משהו לא נכון ואתם לא מסכימים עם מה שאמרתי פה? אז אני מאוד אשמח לשמוע מכם. דבר נוסף לפני שאנחנו מסיימים הוא שכמו שאמרתי בפרק הקודם, אני מקבלת כרגע תלמידים חדשים. אז אם אתם רוצים ללמוד עברית אונליין, אחד על אחד ביחד איתי, כדי להמשיך לעבוד על העברית שלכם, אתם מאוד מוזמנים לכתוב לי מייל. המייל נמצא בתיאור של הפודקאסט, תיצרו איתי קשר, אני אסביר לכם מה עושים ואיך עושים, ואני מקווה שאנחנו נלמד ביחד. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה, ביי!

References - רפרנסים:

  1. בלוג על מינימליזם בעברית - https://simpleliving.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D/

  2. כתבה על מינימליזם בטלוויזיה ישראלית - https://www.youtube.com/watch?v=jfT-iUt1hDQ

Previous
Previous

Episode 18: 73 Days in Berlin - 73 ימים בברלין

Next
Next

Episode 16: What happened to the government? - מה קרה לממשלה?