[21] My Swedish Year Part 11 - השנה השוודית שלי חלק 11
אז קודם כל, לפני שאני ממשיכה לספר לכם מה עשיתי בשביל ללמוד שוודית, אני רוצה לדבר קצת על למידת שפות באופן כללי. באופן אישי, אני חושבת שללמוד שפה זה קצת כמו לעשות ספורט. ולכן אני גם מאמינה שאין דרך אחת נכונה ללמוד שפה. כמו בספורט – אין דרך אחת נכונה לעשות ספורט. מישהו אוהב לרוץ, אז הוא רץ. מישהו אוהב לשחות, אז הוא שוחה. ומישהו אוהב לשחק טניס, אז הוא משחק טניס. אין משהו נכון או לא נכון בכל אחד מסוגי הספורט האלה.
ובעיניי, ככה זה גם כשלומדים שפה. יש אנשים שאוהבים ללמוד בקורס, אז הם עושים קורס. יש אנשים שאוהבים לעשות תרגילים וללמוד עם ספרי דקדוק, אז זה מה שהם עושים. ויש אנשים שמאוד אוהבים לדבר, אז הם כבר מההתחלה מנסים לדבר בשפה החדשה שהם לומדים. עכשיו, לפי דעתי, לכל שיטה כזאת יש יתרונות, זאת אומרת דברים טובים, ויש חסרונות, זאת אומרת דברים פחות טובים. אבל העניין הוא שאין שיטה מושלמת, כן? אין שיטה בלי יתרונות ובלי חסרונות. תמיד יש משהו טוב ומשהו פחות טוב.
למה אני אומרת את כל זה? כי אני לא רוצה שאתם תחשבו שמה שאני בוחרת לעשות זאת הדרך הנכונה או שזאת הדרך ללמוד שפה תמיד. ממש ממש לא. זאת הדרך שאני בוחרת באופן אישי פשוט כי זה מה שמתאים לי. זה מה שאני אוהבת לעשות. וכמובן שגם למה שאני עושה יש יתרונות ויש חסרונות. בעולם הזה של לימודי שפות יש שיטה שבאנגלית קוראים לה “immersion”, בעברית המילה ל-“immersion” זה "היטמעות". זאת מילה קצת קשה ולא משתמשים בה הרבה. אבל הרעיון הוא זה שכשאתה לומד שפה בשיטה הזאת אתה מנסה להיכנס לסביבה שבה מדברים בשפה שאתה לומד וללמוד כמה שיותר מתוך קונטקסט. קצת כמו ילד שפשוט שומע את האנשים מסביבו מדברים ואז לומד מתוך מה שהוא שומע. יש המון דרכים לעשות את זה ומה שאני עושה זה סוג של immersion. למה סוג של? כי אני לא נוסעת למדינה שבה מדברים את השפה, כן? אף פעם לא הייתי בשוודיה עדיין. אבל מה שאני עושה זה לשמוע ולקרוא ולראות כמה שיותר דברים בשפה שאני לומדת. עכשיו, זה עובד מצוין בשבילי כי אני מאוד אוהבת ללמוד מתוך קונטקסט. זה קצת כמו משחק בראש שלי. כשאני שומעת משהו ואני מנסה למצוא את המילים שאני כבר יודעת או לחבר בין המילה שאני יודעת למילה שאני לא יודעת. אני עושה את זה באופן טבעי ולכן זאת השיטה שממש מתאימה לי.
אבל כמובן שיש לה גם חסרונות. אחד החסרונות הוא שאני לא תמיד יודעת דקדוק מאוד טוב. זאת אומרת שלפעמים יש דברים מאוד פשוטים בדקדוק שאני לא יודעת אותם ממש טוב גם אחרי שנה וגם אחרי שנתיים. למשל, זה ככה בגרמנית. ויש אנשים שיכולים לבוא ולהגיד "מה, את לומדת גרמנית כבר 3 שנים ואת לא יודעת מתי אומרים ככה ומתי אומרים ככה?". אז התשובה שלי היא "כן". אני לא תמיד יודעת בדיוק מה החוק שבו צריך להשתמש כדי לדבר ממש נכון. אבל בעיניי זה לא סוף העולם ולכן אני ממשיכה לעשות את מה שאני אוהבת לעשות. אז בסך-הכל מה שאני רוצה להגיד הוא שיש המון שיטות שונות ללמוד שפה. אני ממליצה לכם לנסות כמה שיטות ולמצוא את מה שהכי מתאים לכם ואז לעבוד עם השיטה הזאת ולקבל את היתרונות והחסרונות של השיטה הזאת ולהיות שלמים עם מה שאתם עושים. נראה לי שזה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות אם מנסים ללמוד שפה חדשה.
Photo by Compare Fibre on Unsplash
אז בשלב הזה הרגשתי שאני צריכה משהו קצת יותר מאתגר. חיפשתי פודקאסט חדש. שוב, שמעתי כמה, והפודקאסט שאהבתי היה סוג של רדיו בשוודית קלה. אז זה היה פודקאסט בעיקר על חדשות. הוא יצא 5 פעמים בשבוע. כל פרק נמשך בערך 10 דקות. וכששמעתי אותו בפעם הראשונה חשבתי "וואו, זה קשה". אבל, קודם כל, היה לפודקאסט הזה טרנסקריפט, אז שוב, אחרי ששמעתי את הפרק יכלתי ללכת ולקרוא את מה ששמעתי ולתרגם מילים ספציפיות. ודבר שני, פשוט ניסיתי לשמוע את הפודקאסט הזה כי הבנתי שאם זה פודקאסט שמדבר כל יום על חדשות, כנראה שיש בפודקאסט הזה הרבה מאוד מילים שחוזרות על עצמן. זאת אומרת שכל יום אני הולכת לשמוע משהו דומה. זה באמת מה שקרה. בפודקאסט הזה באמת השתמשו בהמון מילים שקשורות לפוליטיקה שוודית ולכל מיני דברים שקורים בשוודיה. אבל אחרי חודש בערך הרגשתי שאני כבר מכירה המון מילים שקשורות לנושא הזה והיה לי הרבה יותר קל לשמוע את החדשות האלה. ובעזרת הפודקאסט הזה למדתי כל מיני מילים כמו "מפלגה", "פוליטיקאי", "חלק", "להתנגד", "לתמוך".
"להתנגד" זה אומר שאתם לא מסכימים עם משהו, אתם מתנגדים למשהו. "לתמוך" זה אומר שאתם מסכימים עם משהו, אתם רוצים שמשהו יקרה, ואתם אומרים "כן, אני חושב שזה רעיון טוב". זה אומר שאתם תומכים ברעיון הזה. אז זה בסופו של דבר מה שקורה לרוב בפוליטיקה, נכון? יש איזה רעיון, איזה חוק, איזו רפורמה, ואז יש פוליטיקאים שתומכים ברפורמה הזאת ויש פוליטיקאים שמתנגדים לרפורמה הזאת. וכל פוליטיקאי מסביר למה הוא חושב את מה שהוא חושב. אז זה מה שהיה בפודקאסט הזה.
אהבתי אותו גם כי ככה למדתי בעצם המון על שוודיה. למדתי מה הבעיות של שוודיה, על מה מדברים בחדשות בשוודיה, איזה ערים יש בשוודיה, כן? איזה אזורים... בעצם בשוודיה יש כל מיני אזורים והם שונים אחד משני. ואני חושבת שזה מאוד מעניין וגם מאוד חשוב כשאתם לומדים שפה בעצם להבין מה קורה בעולם שבו משתמשים בשפה הזאת. אז במקרה שלכם זה כנראה ישראל ולכן אני חושבת שכדאי לנסות להבין מי האנשים שגרים בישראל, מה חשוב להם, איזה קבוצות שונות יש פה, איזה בעיות יש במדינה הזאת. כי הרי בעצם בשביל מה אנחנו לומדים שפה אם לא בשביל זה?
ואגב, דווקא פה בעברית יש משהו דומה וזה ה-"חדשון בעברית קלה" שפעם כבר דיברתי עליו. לצערי זה לא יוצא בפורמט של פודקאסט שאפשר למצוא ב-Spotify. אולי כבר כן, אני לא יודעת. אם מישהו יודע בבקשה תגידו לי. אבל יש להם אתר ובאתר הזה אפשר לשמוע חדשות בעברית קצת יותר קלה מהמדיה הרגילה וגם אפשר לקרוא את מה שהם אומרים ולתרגם את המילים שאתם לא מבינים. כמובן שבעברית זה הרבה יותר קשה מאשר בשוודית. כי בעברית ההבדל בין השפה הלא-פורמלית לשפה הפורמלית הוא הרבה יותר גדול מאשר בשוודית. אבל עדיין אני חושבת שאם זה המצב בעברית – וזה המצב – ממש כדאי לכם לנסות לשמוע את החדשות האלה וככה ללמוד עברית וללמוד על החדשות בישראל.
Photo by Catalina Johnson on Unsplash
אבל בשוודית קניתי את הספר הזה וזה היה פשוט מצוין. הסיפורים כתובים בשוודית פשוטה והם ממש נחמדים. ולמרות שבהתחלה זה לא קל להתחיל פשוט לקרוא ספר בלי לעצור ולתרגם כל מילה, זה באמת משהו שמאוד עזר לי לקרוא שוודית ובמיוחד להתרגל לקרוא בשוודית. ולא לקרוא רק טקסטים קטנים כמו טרנסקריפטים של פודקאסט אלא ממש סיפורים של כמה עמודים עם דיאלוגים, עם תיאורים ועם עלילה.
"תיאורים" זה כשבטקסט או בסיפור מספרים על הסביבה, זאת אומרת, לדוגמה, "זה היה יום עצוב עם הרבה גשם, והבית היה גדול וישן ולידו הייתה גינה גדולה", משהו כזה. זה בעצם תיאור. אני מספרת לכם את מה שרואים, כן? אין פה אקשן, אף אחד לא עושה שום דבר, אבל אני מספרת לכם מה רואים בסיפור. אז קראתי את הסיפורים האלה. בספר יש לדעתי משהו כמו שישה או שמונה סיפורים וכל סיפור הוא קצת יותר קשה מהקודם. וכשמסיימים את הספר הזה, אני לפחות הרגשתי ממש "וואו, עכשיו אני מוכנה להתחיל לקרוא דברים בשוודית".
אז לקרוא סיפורים קצרים לתלמידי השפה זה משהו שאני ממש יכולה להמליץ עליו. אני יודעת שיש כמה כאלה בעברית באינטרנט. אתם ממש מוזמנים לחפש ולנסות לקנות. לי לצערי בינתיים אין המלצה ספציפית על איזה ספר שאני משתמשת בו ומאוד אוהבת, אבל אם לכם יש כזאת המלצה אתם ממש מוזמנים לכתוב לי אי-מייל ולספר על זה. אני אבדוק את זה ואולי זה יעזור לעוד אנשים שלומדים עברית.
Photo by Tom Hermans on Unsplash
אני אתן לכם דוגמה קצת מצחיקה שהייתה בשיעור שלנו השבוע. אז אני ניסיתי לספר משהו ללוקאס והייתי צריכה שתי מילים: מילה אחת זה "עירייה" ומילה שנייה זה "ראש-עיר". אם אתם לא מכירים את המילים האלה, לא לדאוג, בסוף אני אסביר מה זה. אז הייתי צריכה את המילים האלה, לא ידעתי את המילים האלה, ואמרתי לו דבר כזה: "אם יש לנו עיר, ובמרכז העיר יש בית גדול, ובבית הזה יושב איש חשוב. זה האיש הכי חשוב בעיר. איך קוראים לזה?". אתם יכולים להבין למה התכוונתי? אני מניחה שכן. התכוונתי למילה "עירייה", “municipality”, והתכוונתי למילה "ראש-עיר", “mayor”. אז כשלוקאס שמע את ההסבר שלי הוא צחק וגם הוא הבין למה אני מתכוונת. זה היה נחמד. הוא אמר לי איך אומרים עירייה בשוודית ואיך אומרים ראש-עיר ואז אני המשכתי לספר את הסיפור שלי.
אז אני ממש ממליצה לכם לנסות את זה עם המורים שלכם. אני לפעמים מבקשת מהסטודנטים שלי לנסות לחפש מילים אחרות במקום המילה שהם לא יודעים. כי כשאנחנו מדברים עם אנשים בשפה שאנחנו לומדים, לא עם המורים שלנו, אבל פשוט עם חברים או עם אנשים שאנחנו לא מכירים, זה כנראה הולך לקרות הרבה שאתם לא תדעו מילה מסוימת או לא תזכרו מילה מסוימת. ואני מאוד ממליצה לתרגל את הטכניקה הזאת של לחשוב איזה מילים אתם כן כבר יודעים ולנסות להסביר את עצמכם בעזרת המילים האלה.
יכול להיות שזה יישמע קצת ילדותי, כן? זה יישמע כאילו אתם ילד קטן. אבל זה לא נורא. כי אנשים בצד השני יבינו את מה שאתם רוצים להגיד. ואולי זה יהיה קצת מצחיק. אבל מצחיק זה טוב. מצחיק זה נחמד. והאנשים שמדברים איתכם יראו שאתם ממש מנסים לדבר בשפה שאתם לומדים ואתם חושבים בשפה שאתם לומדים ואני באופן אישי חושבת שזה מצוין. אז אני ממש ממליצה לכם לנסות את זה כשאתם מדברים עברית או שפה אחרת שאתם לומדים. במקום ישר לשאול איך אומרים משהו ופשוט לקבל תשובה לנסות לחשוב על דרך אלטרנטיבית להגיד את מה שאתם רוצים להגיד וככה ללמוד את המילה החדשה.
אז אנחנו כמעט בסוף ואתם כנראה רוצים לדעת מה המצב שלי עכשיו, כעבור שנה. אז מאוד קשה לי להסביר את זה. זאת אומרת, אני פשוט לא אוהבת להגיד משהו כמו "אני ברמה B-1", או "אני ברמה A-2". “B-1” ו-“A-2” אלה קטגוריות, או יותר נכון קלסיפיקציות, של רמה בשפה זרה. משתמשים בקלסיפיקציה הזאת בדרך-כלל עם שפות אירופאיות. אם אתם לא מכירים את זה – לא חשוב, לא נורא.
אבל אני יכולה להגיד ככה. אני יכולה לשמוע פודקאסט רגיל בשוודית ולהבין לפחות 80%. אני יכולה לראות סרט או סדרה בשוודית וגם להבין משהו כמו 80-90%, תלוי בקונטקסט, תלוי בנושא של הסדרה, אבל בדרך-כלל אין לי שום בעיה. אני רואה סדרות בשוודית רק עם כתוביות בשוודית, אני לא צריכה כתוביות באנגלית בכלל. כשאני צריכה לדבר שוודית אני יכולה לעשות את זה. אני כנראה לא יכולה לדבר על תיאוריות פילוסופיות או פסיכולוגיות מאוד מורכבות, אבל אני יכולה לספר סיפורים על עצמי ועל אחרים. אני יכולה לספר לכם על ספר שקראתי, על סרט שראיתי, ואני יכולה בדרך-כלל להסביר למה אני חושבת את מה שאני חושבת. כמובן שעדיין חסרות לי מילים ואני עדיין לומדת מילים חדשות. ולדוגמה אני עדיין ממש לא טובה עם מילות זמן. ביטויים כמו "לפני שנה" או "בעוד שלושה חודשים" או "במשך שעתיים", אני ממש שונאת זה. כאילו, אני פשוט משום-מה עדיין ממש מתקשה עם זה. אבל לא נורא, גם את זה אני אלמד עם הזמן.
אה, ואני יכולה לקרוא. עכשיו אני קוראת ספר בשוודית, לא ספר קשה, רומן קצת מצחיק של סופר שוודי בשם פרדריק בקמן (Fredrik Backman). אני ממש ממליצה לכם על הספר. בעברית קוראים לו "איש ושמו אובה", זאת אומרת איש שקוראים לו אובה, "אובה" זה שם שוודי. אני אשים לכם לינק לאתר אינטרנט שבו אתם יכולים לקנות את הספר הדיגיטלי בעברית, אם אתם רוצים. אני חושבת שזה ספר מעולה, ממש מצחיק ולא יותר מדי קשה.
זהו, די. הגענו לסוף. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה, ביי!
References - רפרנסים: