[22]Stuffy Nose - אף סתום
ולמה אני רוצה לעשות את זה? אני רוצה לעשות את זה בעיקר כי אני מרגישה שכשלומדים שפה זרה הרבה פעמים לא לומדים את כל המילים שהכי קשורות לבית ולחיים הפרטיים, סוג של. למה אני מתכוונת? לדוגמה, אחד הדברים שלא ידעתי עד לפני כמה שנים באנגלית, למרות שאני מדברת אנגלית מאוד טוב, זה את השמות של כל הכלים במטבח באנגלית. למה? כי אני אף פעם לא מדברת על זה. אם אני לא מדברת אנגלית בבית, עם מישהו בתוך הבית, אז אני אף פעם לא צריכה להשתמש במילים האלה, והרבה פעמים אלה לא מילים שאנחנו שומעים במדיה או קוראים עליהן בעיתון.
ואז יצא שלמדתי את כל המילים האלה רק כשהתחלתי לבשל עם מתכונים באנגלית. ואז הייתי קוראת את המתכון והיה כתוב שם משהו כמו "תקחו את ה-funnel ותעשו ככה ככה וככה", ואני הייתי חושבת "רגע, מה זה funnel"? הייתי הולכת לבדוק ב-google, הייתי מגלה, וככה הייתי לומדת את המילה. אגב, המילה “funnel” בעברית זה "משפך". אני גם אשים תמונה של משפך ב-transcript כדי שתדעו מה זה. אז כמו שאמרתי, כשלומדים שפה זרה הרבה פעמים לא לומדים את המילים שקשורות לדברים בבית ואני חושבת שכשמישהו חולה זאת סיטואציה די דומה. אם בבית שלכם מדברים שפה שהיא לא עברית ואתם חולים אתם מדברים על זה לא בעברית. ואם אין לכם חברים קרובים או אתם לא עובדים במקום עבודה שבו מדברים בעברית, הרבה פעמים לא יצא לכם לשמוע מילים שקשורות למחלות. אז... בואו נדבר על זה היום. אני חושבת שזה יכול להיות מאוד מועיל בשבילכם. מוכנים? בואו נתחיל!
ומה בעצם היה לי? היה לי מה שקוראים לו בעברית "צינון" או "הצטננות". יש כמה מילים כדי לתאר את המחלה הזאת. אז אני בדרך-כלל משתמשת במילה "צינון". והמילה "צינון" או "הצטננות" זאת מילה מעניינת כי בעצם בעברית זה אומר "התקררות". השורש של המילה זה "צ.נ.נ": משהו צונן, קולה צוננת, זה אומר "קולה קרה". זאת מילה קצת פורמלית, אז אנשים לא אומרים שהם רוצים קולה צוננת, הם אומרים שהם רוצים קולה קרה, אבל משם מגיעה המילה הזאת. וזה דומה לאיך שקוראים למחלה הזאת באנגלית. באנגלית אומרים “to catch a cold”. אז בעברית זה "צינון" או "הצטננות".
ולפני שהקלטתי את הפרק הזה הלכתי לקרוא קצת על צינון ולמדתי משהו חדש. בעצם אני לא ידעתי שמה שגורם לצינון זה קבוצה של וירוסים, כל מיני וירוסים שונים, שבדרך-כלל קוראים להם רינו-וירוס. אולי אתם ידעתם את זה, אבל אני לא ידעתי. למדתי משהו חדש. ובגלל שיש כל-כך הרבה וירוסים בקבוצה הזאת, ובגלל שהמחלה היא לא מאוד קשה, היא אפילו מאוד מאוד קלה, אז לא מפתחים נגד המחלה הזאת חיסון. לדוגמה, נגד הקורונה יש היום חיסון, מי שמייצר את החיסון הן חברות גדולות כמו פייזר ומודרנה, הן מייצרות את החיסונים נגד הקורונה, אבל נגד צינון אין חיסון כי זאת מחלה קלה וכי יש הרבה מדי וירוסים שיכולים לגרום למחלה הזאת.
אז מה מרגישים כשחולים בצינון? אני אספר לכם מה אני הרגשתי, ואצלי זה התחיל מכאב גרון. "גרון" זה החלק בגוף שנמצא בין הראש לבין (שאר) הגוף, הראש שלנו יושב על הצוואר, ובתוך הצוואר יש את הגרון, ובעזרת הגרון אנחנו יכולים לדבר, יש לנו שם את מיתרי הקול והם עוזרים לנו לדבר. אז היה לי כאב גרון. אחר-כך היה לי גם כאב ראש וגם עלה החום. משהו שחשוב שתשימו לב אליו זה איך מדברים בעברית כשרוצים לדבר על משהו שכואב. אז אני אמרתי "היה לי כאב גרון" ויש עוד דרך להגיד את אותו הדבר, וזה "כאב לי הגרון". כן? זה בעבר, לדוגמה, "אתמול או לפני יומיים כאב לי הגרון". אם הגרון שלי כואב עכשיו, שזה די המצב, אז אני אומרת "כואב לי הגרון" או "יש לי כאב גרון". הרבה מהתלמידים שלי אומרים "יש לי כואב גרון" או "יש לי כואב ראש" וזה לא נכון. שימו לב: זה או "כואב לי הגרון" או "כואב לי הראש", או "יש לי כאב גרון" או "יש לי כאב ראש". זאת הצורה הסטנדרטית לדבר על זה בעברית. זה מה שאנחנו תמיד אומרים.
אז לי כאב הראש, כאב הגרון, היה לי שיעול, שזה כשאנשים עושים קול, אז זה שיעול. והיה לי גם אף סתום. מה זה "אף סתום"? "אף סתום" זה כשאתם לא יכולים לנשום מהאף כי באף יש מה שקוראים לו בעברית "נזלת". "נזלת" זה הדבר הצהוב הזה שיש לאנשים באף כשהם חולים. אני מקווה שזה לא ממש מגעיל בשבילכם כרגע. אבל זה מה שהיה לי. היה לי אף סתום ולא יכלתי לנשום טוב מהאף. ואנשים שיש להם אף סתום גם מדברים ככה כי האף שלהם סתום. אז עכשיו המצב שלי כבר הרבה יותר טוב, אני יכולה לנשום, אני יכולה לדבר, אין בעיה. אבל זה משהו שהיה לי כמה ימים וזה ממש לא נעים. בעיקר בלילה.
חוץ מזה היה לי גם חום. לא חום מאוד גבוה, הכי גבוה שהיה לי זה 38 מעלות. לכל האנשים באמריקה אני מצטערת, אני לא יודעת כמה זה בפרנהייט (Fahrenheit), אבל בצלזיוס (Celsius) זה 38 מעלות. בצלזיוס, אם למישהו יש 40 מעלות חום, כדאי לו ללכת לראות רופא או ישר ללכת לבית-חולים. אבל 38 זה עוד בסדר וזה החום הכי גבוה שהיה לי, לרוב היה לי משהו כמו 37.5 מעלות חום. זהו. אז אלה הם התסמינים של צינון. "תסמינים" זה סימפטומים, "תסמין" זו המילה העברית למילה "סימפטום". אז אלה הם התסמינים הקלאסיים של צינון. כאב ראש, כאב גרון, שיעול, אף סתום וחום. אבל כל זה לא יותר מדי נורא ובדרך-כלל עובר אחרי שלושה-ארבעה ימים. ועכשיו אני רוצה לדבר איתכם על איך מטפלים בצינון בישראל.
Photo by @diana_pole on Unsplash
אז מה לרוב עושים הישראלים? קודם כל, לרוב נחים בבית. נשארים בבית, לא הולכים לעבודה. זה גם עניין תרבותי. אני יודעת שיש מדינות שבהן אנשים משתדלים להגיע לעבודה גם אם הם לא מרגישים טוב. ואני חושבת שבישראל זה שונה. אנשים משתדלים להיות בבית ולנוח כמה ימים ולא להגיע לעבודה כדי לא להדביק אף אחד. זוכרים את המילה "להידבק" מתחילת הפרק? אז כאן זה הפועל "להדביק", זאת אומרת, לתת את המחלה שלי למישהו אחר, לתת את הצינון שלי למישהו בעבודה. אז כדי שזה לא יקרה אנשים נשארים בבית.
אם הייתי עובדת בעבודה רגילה, זאת אומרת, הייתי עובדת במשרד או משהו כזה, הייתי צריכה לדבר עם הרופאה שלי ולבקש מה שנקרא "ימי מחלה". זאת אומרת, הייתי צריכה לקבל מהרופאה שלי אישור שאני חולה ושכדאי לי להיות כמה ימים בבית. ומשהו מעניין בנושא הזה זה שישראל עברה המון דיגיטליזציה בתחום הזה, בתחום הרפואה, בזמן האחרון. ופעם, לפני 10 שנים נגיד, או אולי אפילו 5 שנים, הייתי צריכה ללכת פיזית לרופאה שלי, לחכות בתור, להיכנס לחדר שלה, להגיד לה "היי, אני לא מרגישה טוב, אלה הסימפטומים שלי, אני צריכה אישור כדי להישאר בבית", והיא הייתה נותנת לי את האישור הזה.
היום זה כבר ממש לא ככה. אני פותחת את הלפטופ (Laptop) שלי, אם אני צריכה, ונכנסת לאתר של קופת-החולים שלי. קופת-החולים זה הגוף, זה הארגון שבו הרופאה שלי עובדת. אז הייתי צריכה להיכנס לאתר של קופת-החולים שלי, להיכנס לפרופיל שלי או לתיק שלי, ככה קוראים לזה, ולשלוח לרופאה שלי הודעה ולהגיד לה "היי, אני לא מרגישה טוב, בלה בלה בלה, אני צריכה אישור". והרופאה שלי, לדוגמה, עונה ממש מהר, אז היא הייתה שולחת לי את האישור כנראה תוך כמה שעות. אני חושבת שזה מעולה, מאוד נוח. אני חושבת שזה מאוד בעייתי ללכת לרופא ולשבת בתור ולחכות ולדבר עם הרופאה בזמן שאתם ממש לא מרגישים טוב. אז אני מאוד שמחה שבישראל זה כבר לא ככה.
אז אנשים נשארים בבית, מקבלים אישור מהרופא. מה אנשים עושים בבית? אז קודם כל, נחים במיטה או על הספה בסלון. לא עושים יותר מדי דברים אקטיביים. ישראלים שותים תה עם לימון, עם ג'ינג'ר, עם דבש, לפעמים עם נענע, לפעמים אנשים מוסיפים עוד דברים. אני יודעת שג'ינג'ר זה מאוד בריא, בעיקר אם יש לכם כאב גרון. אני באופן אישי מאוד לא אוהבת ג'ינג'ר, אז אני שותה את התה שלי עם לימון ודבש. ואם מישהו מבקש ממני לשתות תה עם ג'ינג'ר, אני אומרת "לא לא לא לא לא, בבקשה לא". ואם למישהו יש חום, חום גבוה, או כאב ראש חזק, אז בדרך-כלל לוקחים אקמול. "אקמול" זה שם גנרי לתרופה שבעצם עוזרת להוריד את החום או מעבירה את כאב הראש. אז אחרי שאתם לוקחים את הכדור הזה אתם מרגישים טוב יותר. ואם יש לכם כאב גרון ואף סתום, לפעמים אנשים שותים סירופ נגד כאב גרון ומשתמשים בטיפות אף בשביל למנוע אף סתום.
את כל הדברים האלה, האקמול, הסירופ וטיפות האף, אפשר לקנות בכל בית-מרקחת. "בית-מרקחת" זה מקום שבו קונים תרופות. ובדרך-כלל לא צריך מרשם מהרופא. "מרשם מהרופא" זה מכתב כזה מהרופא שאומר שאתם צריכים תרופה ספציפית כלשהי. אז במקרה כזה בדרך-כלל לא צריך מרשם מהרופא. התרופות האלה לא עולות הרבה כסף. אז כמעט תמיד אפשר ללכת לקנות אותן בכל בית-מרקחת אם אתם צריכים משהו כזה. ואני מניחה שלרוב הישראלים יש משהו כזה בבית. אצלי בדרך-כלל יש אקמול, סירופ נגד שיעול, טיפות אף, ולפעמים גם כאלה סוכריות נגד שיעול וכאב גרון, משהו כמו סטרפסילס (Strepsils).
Photo by @towfiqu999999 on Unsplash
באופן כללי כשמישהו חולה לדעתי יש הרבה דברים שאנחנו מאמינים שצריך או לא צריך לעשות ולא תמיד יודעים למה. אז זה אחד הדברים שאני לא בטוחה למה. אני חושבת שלהתקלח כשאתם חולים זה דווקא מאוד נחמד. אז זהו. זה מה שקרה איתי. הייתי בבית, שכבתי במיטה, שתיתי תה. האמת היא שבפעם הראשונה מזה הרבה זמן היה לי קצת משעמם. "משעמם" זה ההפך מ"מעניין". זאת אומרת שלא היה שום דבר מעניין שיכלתי לעשות. ולי זה הרגיש ממש מוזר כי אני בן-אדם שאף פעם לא משעמם לו. אני תמיד יכולה לקרוא משהו, לשמוע משהו, לראות משהו או פשוט להסתכל על העולם. אבל כשהייתי חולה הרגשתי מאוד לא טוב ולא רציתי לא לשמוע, לא לראות, לא לקרוא שום דבר. אבל מצד שני כבר לא יכלתי לישון כי ישנתי יותר מדי. אז פשוט שכבתי במיטה והיה לי קצת משעמם. אבל גם זה היה רק יום אחד או יומיים ואחר-כך חזרתי לעשות את הדברים הרגילים שלי והיה לי מאוד כיף לעשות אותם. אחרי הפסקה של יומיים הרגשתי שממש כיף לי לקרוא, ממש כיף לי לראות דברים ביוטיוב, וממש ממש כיף לי לשמוע פודקאסטים.
זה הכל, זה יהיה הסוף של הפרק הזה. אני רוצה להגיד המון המון תודה לכל האנשים שתומכים בפודקאסט הזה ושקונים לי קפה באמצעות הפלטפורמה בשם ko-fi. את הלינק לפלטפורמה הזאת אני תמיד שמה בתיאור של הפרק. התמיכה שלכם בפודקאסט מאפשרת לי להוציא פרקים באופן קבוע וזה פשוט מאוד מאוד נחמד לדעת שמה שאני עושה עוזר לאנשים והם רוצים לעזור לי קצת בחזרה. אז תודה רבה רבה לכל מי שקונה לי קפה. ועכשיו כמובן, אני רוצה לשמוע את הסיפורים שלכם. מתי אתם הייתם חולים בפעם האחרונה? במה הייתם חולים? איזה דברים עושים או לא עושים במדינה שלכם אם למישהו יש צינון, אם מישהו מצונן? "מצונן" זה אומר שלמישהו יש צינון. אז מה עושים אצלכם בבית כשמישהו מצונן? והאם משהו מהדברים שסיפרתי לכם היום היה מוזר בשבילכם? האם משהו הפתיע אתכם? אני מאוד אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם, אתם ממש מוזמנים לשלוח לי אותם במייל. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי! אני הולכת לשתות תה. ביי!
References - רפרנסים: