[25] Lost in Translation- אבד בתרגום

 

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית". קודם כל, אני רוצה להתחיל בעדכון. מה זה "עדכון"? "עדכון" זה כשאני מספרת לכם משהו חדש על משהו שאתם כבר יודעים. אז אני מעדכנת אתכם במשהו. זה הפועל – "לעדכן", והשם עצם זה "עדכון". אז... לפני כמה פרקים אמרתי בתחילת הפרק שאני מקבלת תלמידים חדשים ושאם אתם רוצים ללמוד איתי עברית אתם יכולים לשלוח לי מייל ואנחנו יכולים לעבוד ביחד. אז זה באמת קרה ואנשים שלחו לי מיילים וזה ממש ממש כיף, ולכן כרגע אני לא יכולה לקחת תלמידים חדשים, וכשבעתיד עוד פעם יהיה לי זמן אני אספר לכם על זה בפודקאסט. וגם רציתי להגיד המון המון תודה לכל מי שתומך בפודקאסט וקונה לי קפה בפלטפורמה בשם ko-fi, זה מאוד מאוד מאוד נחמד, זה מאוד מאוד עוזר וזה נותן לי המון מוטיבציה להמשיך ולהוציא את הפודקאסט, אז תודה רבה.

על מה נדבר היום? היום אני רוצה לדבר על דברים שאי אפשר לתרגם. מכירים את המילה "לתרגם"? "לתרגם" זה להעביר מילה או משפט משפה אחת לשפה שנייה. אז כשאנחנו לומדים שפה זרה הרבה פעמים מה שאנחנו לומדים בעיקר זה איך לתרגם מילים. איך לתרגם מילים משפת האם שלנו לשפה שאותה אנחנו לומדים. וזה בעצם הבסיס, ככה אנשים לרוב לומדים שפה. הם לומדים ש-“dog” באנגלית אומר "כלב" בעברית, ו-“banana” באנגלית זה "בננה" בעברית, וכו' וכו‘.

אבל כמובן שהשפה היא הרבה יותר מרק מילים. בשפה יש המון המון ניואנסים. אם בשפה לא היו ניואנסים בעצם גוגל טרנסלייט (google translate) היה מצליח לעשות עבודה מצוינת. אנחנו לא היינו צריכים ללמוד שפה כי גוגל טרנסלייט היה עושה את זה מספיק טוב. אבל עובדה שזה לא ככה. וגם כשאנשים יודעים את המילים בשפה הם הרבה פעמים מרגישים שהם לא יודעים מה בדיוק צריך להגיד, או איך בדיוק צריך לבנות את המחשבה שלהם בשפה שאותה הם לומדים. ואני חושבת שזה מה שהכי קשה בלימודי שפה, וזה גם מה שהכי יפה בזה. כי כשאתם לומדים שפה אתם לומדים דרך חדשה לחשוב. אתם נכנסים לעולם אחר. אתם לומדים חוקים חדשים. וזה משהו שחשוב לזכור. חשוב לזכור שלא כל החוקים של שפת האם שלכם עוברים לשפה שאותה אתם לומדים. אז היום אני רוצה לדבר על שני אספקטים שונים שכדאי לשים אליהם לב כשאתם לומדים שפה זרה. מוכנים? בואו נתחיל!

אוקיי, אז לאספקט הראשון אפשר לקרוא בגדול "נורמות חברתיות". ואני רוצה שתדמיינו סיטואציה. תדמיינו שאתם מגיעים לעבודה, אתם צריכים להיכנס לפגישה ואתם מאחרים. זה אומר שלא הגעתם בזמן. הפגישה צריכה להתחיל בעשר בבוקר והשעה עכשיו היא עשר וחמישה. אתם נכנסים לחדר שבו מתקיימת הפגישה, כל האנשים כבר יושבים שם, ואתם צריכים להגיד משהו. אתם רוצים להגיד שאתם מצטערים שלא הגעתם בזמן. מה אתם אומרים? תנסו לחשוב רגע מה אתם אומרים בשפת האם שלכם ואז תנסו לחשוב מה אתם אומרים בעברית.

חשבתם? יופי. בעצם, אין לכם הרבה אופציות למה להגיד, נכון? יש כנראה רק דרך אחת או אולי שני (תיקון: שתי) דרכים שבהן אתם יכולים להגיד את מה שאתם רוצים להגיד. אז בעברית אתם תגידו או "סליחה על האיחור" או "מצטערת על האיחור". אם אתם לא אישה אלא גבר אתם תגידו "מצטער על האיחור". אלה האופציות שלכם. שתי אופציות. אתם לא באמת יכולים להגיד משהו אחר. אתם לא יכולים להגיד, לדוגמה, "סליחה שלא באתי בזמן". למה? כי בסיטואציה הספציפית הזאת יש משהו מאוד ספציפי שכולם אומרים. ויש הרבה סיטואציות כאלה. מצבים שבהם אנחנו בשפת האם שלנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים להגיד ואין שם הרבה אופציות. זה ממש כמו תסריט. יודעים מה זה "תסריט"? "תסריט" זה הטקסט שמישהו כותב בשביל שחקנים שמשחקים בסרט. אז בתסריט כתוב בדיוק מה צריך להגיד. וככה זה גם כאן. בשפת האם שלנו אנחנו יודעים בדיוק מה צריך להגיד וזה נראה לנו מאוד טבעי. אנחנו לא באמת חושבים על מה אנחנו אומרים. ובגלל זה הרבה פעמים כשאנשים לומדים עברית או כל שפה אחרת הם לא חושבים שמה שאפשר להגיד בשפת האם שלהם לא תמיד עובד בעברית. שגם בעברית יש דברים ספציפיים מאוד שאנחנו אומרים בסיטואציות מסוימות, ומאוד מאוד כדאי לשים לב לדברים האלה וללמוד אותם.

עכשיו, כמובן ששום דבר נורא לא יקרה אם לא תגידו בדיוק את מה שכולם אומרים. אבל אני מאוד ממליצה לכם לשים לב לדברים כאלה וללמוד אותם פשוט כי אלה הם הניואנסים של השפה. זה איך שעושים את זה בעברית. וכדאי פשוט לדעת בדיוק מה אומרים ולא לנסות להמציא את הגלגל מחדש כל פעם. מכירים את הביטוי הזה, "להמציא את הגלגל מחדש"? זה אומר, לעשות מחדש משהו שכבר קיים, משהו שכבר יש דרך סטנדרטית לעשות אותו. אז לא ממליצה לכם להמציא את הגלגל מחדש, אלא ללמוד את הביטויים הספציפיים לסיטואציות הספציפיות.

בואו ניקח כמה דוגמאות. אז אני אתן סיטואציה ותנסו לחשוב מה אתם אומרים בסיטואציה כזאת בשפת האם שלכם והאם אתם יודעים מה אומרים בעברית. סיטואציה ראשונה: מישהו אמר לכם שהוא חולה או לא מרגיש טוב. מה אתם אומרים לו? בעברית אתם תגידו "תרגיש טוב" או "תרגישי טוב". עוד סיטואציה: מישהו אומר לכם שהוא מתכוון לנסוע לחופשה. מה אתם אומרים לו? פה יש לכם שתי אופציות, או "חופשה נעימה" או "נסיעה טובה". מה שמעניין הוא שאי אפשר להגיד הפוך: אי אפשר להגיד "חופשה טובה" ו-"נסיעה נעימה". לא. זה פשוט באמת נשמע ממש מוזר. אז מה שאומרים זה או "נסיעה טובה" או "חופשה נעימה".

וסיטואציה שלישית ואחרונה: מישהו מספר לכם שקרה לו משהו לא נעים או משהו עצוב. מה אתם אומרים? אז פה זה קצת תלוי בקונטקסט. אם זה משהו לא מאוד רציני ואתם חברים טובים עם (תיקון: של) הבן-אדם הזה אתם יכולים להגיד "וואו, איזה באסה". "איזה באסה" אומר שחבל שזה מה שקרה לך. אבל אם המצב הוא רציני או אם אתם לא מכירים מאוד טוב את הבן-אדם הזה מה שאומרים זה "מצטער לשמוע" או "מצטערת לשמוע". אם מישהו סיפר לי שהוא נפרד מחברה שלו, אני אגיד "וואו. מצטערת לשמוע. איך אתה מרגיש?“.

אז זה האספקט הראשון. האספקט של הנורמות החברתיות והתשובות הסטנדרטיות. איך לומדים את זה? בגדול, אני חושבת שהדרך הכי טובה היא לשים לב לזה בסדרות וסרטים, איפה שאתם יכולים לשמוע דיאלוג בין שני אנשים ולראות סיטואציות חברתיות שונות.

ועכשיו לאספקט השני. בשביל להסביר אותו אני גם אתחיל מדוגמה. לדוגמה, אני מדברת עם חברה שלי והיא שואלת אותי "נדיה, ראית כבר את הסרט החדש עם לאונרדו דיקפריו (Leonardo DiCaprio)?". ואני אענה לה, "לא, עוד לא יצא לי". מה זאת אומרת, "עוד לא יצא לי"? "עוד לא יצא לי" אומר בעצם שלא הייתה לי אפשרות, לא היה לי זמן, אולי לא היה לי כח, אולי בכלל לא ראיתי שיש סרט חדש של לאונרדו דיקפריו. ולהגיד "לא יצא לי" זו הדרך הכי טבעית שבה אני אענה על השאלה הזאת בעברית.

מאוד קשה לתרגם את זה לאנגלית או לרוסית, לדוגמה. כי פשוט אי אפשר להשתמש בפועל הזה ככה בשפות אחרות, אבל בעברית אפשר ואני עושה את זה המון כשאני מדברת עם חברים שלי. לדוגמה, אני משתמשת בזה גם בתור שאלה. אני אשאל את חברה שלי "יצא לך לראות את הסרטון ששלחתי לך?". זאת אולי גם דרך קצת יותר עדינה ולא ישירה לשאול אותה אם היא ראתה את הסרטון ששלחתי. ויש הרבה דברים כאלה בכל שפה. בדרך-כלל קשה לנו אפילו לשים לב אליהם כי זאת פשוט הצורה הטבעית שבה אנחנו מדברים בשפה הזאת.

עוד דוגמה לדבר כזה בעברית היא השימוש בפועל "להצליח". בעברית אנחנו מאוד אוהבים להשתמש בפועל הזה למרות שבאנגלית או ברוסית לא משתמשים בו כל-כך הרבה. לדוגמה, אני אגיד "אני פשוט לא מצליחה להבין את זה". וזאת דרך אחרת להגיד "אני פשוט לא יכולה להבין את זה", אבל יש בזה משהו קצת יותר טבעי. או שאני אשאל את התלמידים שלי "הצלחת לעבור על כל הטקסט שנתתי לשיעורי בית?". וכשאני שואלת את זה אני מתכוונת "האם היה לך זמן?", "האם הטקסט לא היה מאוד קשה?", האם עשית את המשימה הזאת מההתחלה ועד הסוף?" – "הצלחת לעבור על כל הטקסט שנתתי בשיעורי בית?". שוב, מאוד קשה לתרגם את זה מילה במילה. כי אם מתרגמים מילה במילה זה לא מאוד הגיוני. אבל זאת הדרך הטבעית ביותר לשאול דבר כזה בעברית.

ודוגמה אחרונה זה השימוש בפועל "ללכת". באופן כללי בעברית משתמשים בפועל הזה המון. לדוגמה, אם הייתי צריכה לעשות מבחן ומישהו שואל אותי אחרי המבחן "איך היה?", ואני אגיד "אהה... הלך לי לא משהו". מה אמרתי? אמרתי "הלך לי לא משהו". אם מתרגמים את זה מילה במילה זה לא הגיוני. אבל הכוונה היא שכנראה שלא עשיתי את המבחן כל-כך טוב. "הלך לי לא משהו". ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה. ומה שאני כמובן מאוד ממליצה לכם לעשות זה לשים לב כשאתם שומעים משהו, כשאתם רואים משהו, אז לשים לב לצורות הטבעיות שבהן הישראלים בונים את המשפטים שלהם. לשים לב למילים המוזרות האלה שהם משתמשים בהן ולנסות להבין מתי אפשר להשתמש בפורמט הזה או במילה הזאת. לא לנסות לתרגם הכל מילה במילה כי, שוב, זה לא תמיד הגיוני, אלא לנסות להבין מה הרעיון מאחורי הביטוי הזה, מתי משתמשים בצורה הזאת. כמובן שזה לוקח זמן. זה לא משהו ששומעים פעם אחת ויודעים בדיוק איך משתמשים בזה. כדאי לשמוע כמה פעמים. אבל כמובן פשוט כדאי לשים לזה לב.

ואני חושבת שהאספקט הזה קיים גם הפוך. למה הכוונה? אני מתכוונת שגם בשפת האם שלכם יש הרבה מאוד דברים כאלה שאתם משתמשים בהם בלי לחשוב, בלי לשים לב, אבל אי אפשר להשתמש בהם בעברית. אני אתן כמה דוגמאות מאנגלית, אני מקווה שזה יהיה ברור. דוגמה אחת היא אם אתם רוצים להגיד שאתם מבינים משהו, באנגלית אתם יכולים להגיד “I get it”. האם אפשר להגיד את זה בעברית? לא, במקרה הזה בעברית אפשר להגיד רק "אני מבין". אי אפשר להשתמש בפועל “to get” או "לקבל" כדי להחליף את המילה "להבין".

או דוגמה נוספת, שמעתי פעם מישהו שאומר "אני מוצא את זה נחמד". ובהתחלה לא בדיוק הבנתי למה הוא מתכוון. רק אחרי כמה שניות הבנתי שהבן-אדם מתרגם מילה במילה מאנגלית: “I find it nice”. זה משהו שעובד מצוין באנגלית אבל בכלל לא עובד בעברית כי זה לא הגיוני בעברית. אי אפשר להשתמש בפועל "למצוא" כדי להגיד שהוא חושב שמשהו נחמד. אז במקרה הזה אני מאוד ממליצה לכם להתחיל לשים לב לאיך אתם מדברים בשפת האם שלכם. איזה ביטויים אתם אוהבים? איך אתם אוהבים להסביר את עצמכם? ולנסות למצוא את הדרך לעשות את זה בעברית בצורה הטבעית ביותר. לנסות לשים לב לאיזה רעיון אתם רוצים להעביר ולנסות לחשוב איך אומרים את זה בעברית בצורה הטבעית ביותר.

זה משהו שאולי קצת קשה לעשות לבד, ובמקרה הזה הייתי ממליצה להשתמש במורה ולשאול אותו: "תגיד, אם אני מאוד כועס על משהו, מה הדרכים להגיד את זה בעברית?" או: "אם חשבתי שמשהו מאוד יפה ומיוחד, איך אני יכול להגיד את זה בעברית?". והאמת היא שגם אני אשמח לעזור לכם. אם יש לכם שאלה כזאת אתם לגמרי מוזמנים לשלוח לי מייל, אני אענה לכם על השאלה ואולי גם אדבר על זה בפודקאסט. וככה אתם תעזרו לעוד אנשים ללמוד עברית בצורה הטבעית ביותר.

זה הכל. אלה שני האספקטים שעליהם רציתי לדבר. אני חושבת שלשים לב לאספקטים כאלה בשפה זה נורא נורא מעניין כי זה בעצם מה שגורם לכל שפה להיות מיוחדת. מה שגורם לכל שפה להיות שונה משפות אחרות: הצורה שבה אנחנו מעבירים את הרעיונות שלנו באמצעות מילים. אני מקווה שאתם מסכימים איתי ושמעכשיו תנסו לשים לב לדברים שעליהם דיברנו היום. כמו תמיד, אני מאוד אשמח לשמוע מכם מה אתם חושבים על הנושא הזה, האם כבר שמתם לב לזה בעבר ואיזה דברים לדעתכם לא עוברים בתרגום בין שפת האם שלכם לעברית. אתם מאוד מוזמנים לכתוב לי את המחשבות שלכם במייל. כתובת המייל נמצאת בתיאור של הפרק. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!

References - רפרנסים:

  1. צינון

Previous
Previous

[26] The average student - הסטודנט הממוצע

Next
Next

[24]The Next Station-התחנה הבאה