[26] The average student - הסטודנט הממוצע
אז קודם כל, לפני האוניברסיטה, האנשים בישראל כמובן לומדים בבית-הספר. בישראל לומדים בבית-הספר שתים-עשרה שנים ובדרך-כלל מסיימים ללמוד בגיל 18. ופה, המצב בישראל הופך להיות שונה ממקומות אחרים בעולם כי בישראל בגיל 18 אנשים מתגייסים לצבא. מה זאת אומרת "מתגייסים לצבא"? זאת אומרת שהם הולכים לשרת בצבא. הם הופכים להיות חיילים. זה משהו שכמעט כולם עושים. גם הבנים וגם הבנות הולכים לשרת בצבא. ולכן אנשים לא הולכים ללמוד באוניברסיטה ישר אחרי שהם מסיימים ללמוד בבית-הספר.
רוב האנשים הולכים לשרת בצבא. הגברים משרתים בצבא 32 חודשים, זה אומר שנתיים ושמונה חודשים, והנשים משרתות בצבא 24 חודשים, זה אומר שנתיים. והאמת היא שרוב האנשים גם לא מתחילים ללמוד באוניברסיטה ישר אחרי שהם מסיימים את השירות הצבאי. זאת אומרת, ישר אחרי שהם יוצאים מהצבא. אחרי הצבא רוב הישראלים הולכים לעבוד איפשהו, חוסכים כסף ואז הרבה מאוד ישראלים נוסעים לטייל בעולם. וכל הדבר הזה – לעבוד, לחסוך כסף, לטייל, בדרך-כלל לוקח לפחות שנה או שנתיים.
אז מה זה אומר? זה אומר שישראלים מסיימים ללמוד בבית-הספר בגיל 18, מסיימים את השירות הצבאי בגיל 20 או 21 ואז עוד שנתיים הם עובדים, מטיילים ובעצם מנסים להבין מה הם רוצים לעשות בחיים. והשלב הזה בין הצבא לבין הלימודים באוניברסיטה הוא מאוד נורמלי בישראל. הרבה מאוד אנשים עושים את זה. ולכן רוב הסטודנטים באוניברסיטה הם אנשים בני 23, 24, 25 ולפעמים אפילו יותר מבוגרים.
אני באופן אישי התחלתי ללמוד באוניברסיטה בגיל 21 ורוב החברות שלי מהאוניברסיטה התחילו ללמוד בגיל 24, 25 או יותר מאוחר. אז כבר עכשיו אתם רואים שהסטודנט הישראלי הממוצע הוא לא בדיוק כמו הסטודנטים באירופה או באמריקה, למשל. ועכשיו, בואו נדבר על איזה אופציות בעצם יש למישהו שרוצה להתחיל ללמוד בישראל.
Photo by Timon Studler on Unsplash
לעומת זאת, במכללה אנשים רק לומדים. זאת אומרת, הם הולכים ללימודים, הם מסיימים ללמוד, מקבלים את התואר שלהם ואז הולכים לעבוד איפשהו. לדוגמה, בחברת היי-טק או בבית-חולים או בטלוויזיה. הם לא נשארים וממשיכים לחקור וללמוד באופן תיאורטי אלא הם הולכים ועובדים במקום פרקטי כלשהו. אני חושבת שזה בכלל לא מיוחד לישראל, זה משהו שקורה בכל העולם וכנראה גם במדינה שלכם.
אוקיי, אז אלה האופציות של הסטודנט. ללכת ללמוד במכללה או ללכת ללמוד באוניברסיטה. וזה לא משנה מה הסטודנט יבחר, כשהוא מתחיל ללמוד הוא הולך ללמוד לתואר ראשון. "תואר ראשון" זאת המדרגה הראשונה באקדמיה. בדרך-כלל לוקח שלוש שנים כדי לקבל תואר ראשון, ובאנגלית לתואר ראשון בדרך-כלל קוראים Bachelor.
הסטודנט יכול לבחור איזה נושא הוא רוצה ללמוד: האם הוא רוצה לעשות תואר ראשון בהיסטוריה או תואר ראשון במתמטיקה או תואר ראשון בכימיה. והרבה מאוד פעמים אנשים בוחרים שני נושאים, זאת אומרת, אפשר לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה והיסטוריה, או בתיאטרון ומוזיקה. יש הרבה מאוד קומבינציות כאלה. כמובן, יש דברים שאי אפשר ללמוד ביחד עם עוד משהו. לדוגמה, אם מישהו רוצה ללמוד רפואה, זאת אומרת, הוא רוצה להיות רופא, הוא לא יכול ללמוד את זה ועוד משהו, אבל הרבה מאוד סטודנטים בישראל לומדים שני דברים שונים.
עכשיו, אתם בטח שואלים את עצמכם: האם כל אחד יכול ללמוד מה שהוא רוצה? אז התשובה היא – לא בדיוק. בעצם לפני שמישהו יכול להתחיל ללמוד באוניברסיטה הוא צריך לעשות מבחן שנקרא "מבחן פסיכומטרי". יכול להיות שאני אעשה פעם פרק בנפרד על המבחן הזה. ולפי הציון שמישהו מקבל בפסיכומטרי הוא יכול לבחור מה הוא רוצה ללמוד. כמובן שלמקצועות שונים צריך ציון שונה. לדוגמה, אם מישהו רוצה ללמוד פיזיקה מולקולרית הוא צריך ציון גבוה יותר ממישהו שרוצה ללמוד תיאטרון. לא לכל המקצועות צריך ציון פסיכומטרי אבל לרוב הדברים צריך. ורוב האנשים עושים קורס מיוחד בשביל לעשות את המבחן הזה, ואז עושים את המבחן, ואז יכולים להתחיל ללמוד באוניברסיטה או במכללה.
האם ללמוד באוניברסיטה זה טוב יותר מאשר ללמוד במכללה? כן ולא. זה מאוד תלוי במה אתה רוצה ללמוד. בגדול, אוניברסיטאות נחשבות לטובות יותר. אבל יש דברים ספציפיים שאולי דווקא כדאי ללמוד במכללה כי הרבה פעמים המכללה מאפשרת יותר פרקטיקה שמאוד עוזרת לאנשים אחר-כך כשהם רוצים להתחיל לעבוד. אז זה באמת די תלוי בבן-אדם ובמה הוא רוצה ללמוד.
כמה עולה ללמוד באוניברסיטה או במכללה בישראל? אז זה תלוי איפה אתם הולכים ללמוד. רוב המוסדות האקדמיים בישראל, זאת אומרת רוב המכללות והאוניברסיטאות, בעצם מקבלות כסף מהמדינה, ולכן הסטודנטים משלמים סכום קבוע שהמדינה מחליטה. "סכום קבוע" זה אומר שכל הסטודנטים משלמים את אותה כמות הכסף, ונכון ל-2022 הסכום הזה 10,932 שקלים לשנה. זה כמעט 11,000 שקל. זה לא מעט, אבל זה גם לא הרבה כמו למשל באוניברסיטאות בארצות-הברית. וזה מה שרוב הסטודנטים בישראל משלמים. כמובן שיש גם מכללות פרטיות ויש גם אוניברסיטה פרטית אחת ששם הסטודנטים צריכים לשלם הרבה יותר כסף בשנה.
איך הסטודנטים מצליחים לשלם את זה? גם כאן, זה מאוד תלוי בכל אחד, אבל כמו שאתם זוכרים, אמרנו שהסטודנטים בישראל הם כבר יותר בוגרים, ולכן רוב הסטודנטים עובדים בזמן שהם לומדים. זאת יכולה להיות עבודת סטודנטים, משהו שהם עושים בסוף-השבוע או רק כמה ימים בשבוע, אבל זאת בדרך-כלל הדרך שבה הסטודנטים משלמים על האוניברסיטה וגם על החיים שלהם. כי הרבה מאוד סטודנטים כבר לא גרים עם ההורים שלהם, הם גרים עם שותפים או עם בן או בת זוג בדירה. ולכן הם צריכים לשלם על הדירה, על האוכל, על הבגדים, על התחבורה-הציבורית וגם על האוניברסיטה.
אז רוב הסטודנטים עובדים, וזה גם אומר שלרוב הסטודנטים אין הרבה זמן פנוי. זאת אומרת, יש להם לימודים ויש להם עבודה ויש להם בית וזה כמובן מאוד תלוי בבן-אדם, אבל כשאני למדתי באוניברסיטה הרגשתי שכולם כל הזמן מאוד עסוקים. וגם אני הייתי כל הזמן מאוד עסוקה: למדתי, הייתה לי עבודה, תמיד היו לי דברים שאני צריכה לעשות, והיה לי מעט מאוד זמן פנוי.
Photo by Kenny Eliason on Unsplash
אז נתחיל עם האוניברסיטה העברית בירושלים. זאת האוניברסיטה הכי גדולה והכי טובה בישראל. היא קיימת מאז 1925 והסלוגן של האוניברסיטה הזאת הוא "קשה, אבל הכי טוב". אני אומרת שזאת האוניברסיטה הכי טובה כי גם מבחינת דירוג היא נחשבת הכי טובה בישראל. יש משהו שקוראים לו "דירוג שנחאי", ובדירוג הזה רואים מי האוניברסיטה הכי טובה בעולם, מי במקום השני, מי במקום השלישי, מי במקום העשירי, וכו' וכו', אז האוניברסיטה העברית נמצאת במקום ה-77 בין כל האוניברסיטאות בעולם, וזה מקום ממש לא רע.
אוניברסיטה נוספת היא אוניברסיטת תל-אביב, והאמת היא שאין לגביה סטריאוטיפ מאוד חזק חוץ מזה שבגלל שהיא נמצאת בתל-אביב אז אולי היא קצת יותר ליברלית ושהאנשים שבאים ללמוד שם באים הרבה פעמים גם בשביל לגור בתל-אביב ולהנות מהעיר. אני למדתי באוניברסיטה הזאת ואם זה מעניין אתכם יום אחד אני יכולה לספר לכם את הסיפור שלי באוניברסיטה. אוניברסיטה נוספת היא הטכניון, שנמצאת בחיפה. הטכניון בעצם מתמקד במקצועות הטכניים כמו כל מקצועות ההנדסה, פיזיקה, מתמטיקה, כימיה וכאלה. אגב, זאת גם האוניברסיטה הכי ותיקה בישראל, לפחות לפי ויקיפדיה. הטכניון הוקם ב-1924. ואוניברסיטה אחרונה שאני רוצה לדבר עליה היא אוניברסיטת בר-אילן. היא נמצאת ברמת-גן ומה שמיוחד בה זה שיש בה הרבה מאוד לימודים שקשורים ליהדות. בעצם כל סטודנט שרוצה ללמוד באוניברסיטה הזאת צריך לקחת לפחות כמה קורסים שקשורים ליהדות. וזה משהו די מיוחד, זה משהו שלא קורה באוניברסיטה העברית או באוניברסיטת תל-אביב, אבל זה הדבר המיוחד בבר-אילן, ולכן הרבה מהסטודנטים בבר-אילן הם גם דתיים. הם רוצים לשלב את הלימודים האקדמיים שלהם עם לימודים על יהדות ועל דת. יש לי חברה מאוד טובה שלמדה שם והיא ממש אוהבת את האוניברסיטה הזאת למרות שהיא לא דתייה.
אני חושבת שזה הכל להיום. כמובן שיש עוד המון דברים שאפשר לדבר עליהם בהקשר של השכלה גבוהה בישראל. אבל אנחנו נעצור כאן ואני מקווה שהפרק הזה נתן לכם הצצה קטנה לתוך העולם של האקדמיה בישראל. אתם כמו תמיד ממש מוזמנים לכתוב לי מיילים ולבקש ממני לעשות פרקים על נושאים שמעניינים אתכם או לשאול אותי שאלות על נושאים שעליהם כבר דיברתי. תודה רבה לג'ייקוב על הרעיון לפרק הזה ותודה רבה לכם שהאזנתם והאזנתן. ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!