[34] Where is this Word From? - מאיפה המילה הזאת?

שלום לכולם ולכולן, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית".

כפי שאולי כבר שמתם לב, אני מאוד אוהבת לדבר על שפות. ואחד הדברים שאני הכי אוהבת בשפות זה שהן כל הזמן משתנות. השפה אף פעם לא עומדת במקום. היא כמו דבר חי, היא כל הזמן משתנה ומתפתחת. ואחד הדברים שכל הזמן משתנים בשפה זה המילים שנכנסות לשפה ויוצאות ממנה. תחשבו לרגע על שפת האם שלכם. תחשבו על איך השפה השתנתה במהלך השלוש שנים האחרונות. כמה מילים חדשות נוצרו בשפה שלכם בעקבות הקורונה? מילים וביטויים שלפני חמש שנים אף אחד לא שמע עליהם ולא חשב עליהם והיום כולם מכירים אותם? וכמובן שהשנים האחרונות זאת רק דוגמה קטנה. השינויים האלה בשפה קורים כל הזמן.

ואחד הדברים שאני תמיד חושבת שהם מעניינים זה איך שפות משפיעות אחת על השנייה. לדוגמה, איזה מילים הגיעו לאנגלית מצרפתית או מלטינית, או איזה מילים הגיעו לרוסית מגרמנית. הרבה פעמים אלה מילים שאנחנו רגילים להשתמש בהן ואפילו לא עוצרים לחשוב על זה שפעם המילים האלה הגיעו לשפה שלנו משפה אחרת. והיום ביחד איתכם אני רוצה להסתכל על עברית. בואו נבדוק איזה מילים בעברית הגיעו אליה משפות אחרות. מוכנים? בואו נתחיל!

כמובן שאטימולוגיה של מילים בעברית זה נושא מאוד מאוד גדול. אנחנו לא נספיק לדבר על כל המילים וכל השפות וכל הזמנים בפרק אחד. אז בשביל לעשות את זה היום אני מציעה שנסתכל על שלוש תקופות. קודם כל אנחנו נדבר על התקופה העתיקה. אחר-כך אנחנו נדבר על המאה ה-20. ובסוף נדבר על המאה ה-21. אז נתחיל בתקופה העתיקה. כשאני אומרת "התקופה העתיקה", אני מתכוונת ליותר מלפני 2,000 שנה.

נסו לדמיין את העולם בתקופה הזאת. ועכשיו תנסו לדמיין את המזרח התיכון באותה התקופה. אתם יודעים מה זה "המזרח התיכון"? "המזרח התיכון" הוא אזור גיאוגרפי שבו נמצאת ישראל. אבל לא רק ישראל, אלא גם עוד מדינות, לדוגמה סוריה, לבנון, ירדן, תורכיה, איראן, עיראק, ועוד כל מיני מדינות. אז כל האזור הזה נקרא "המזרח התיכון". וכמו שעכשיו במזרח התיכון יש הרבה מדינות, גם לפני 2,000 שנה היו פה הרבה מדינות. אולי לא בדיוק מדינות, אבל עמים. באזור הזה חיו קבוצות שונות של אנשים, שכמובן דיברו שפות שונות. לדוגמה, אנשים דיברו פה ארמית, אכדית, שומרית, פרסית ועוד כל מיני שפות. חלק מהשפות האלה כבר לא קיימות בעולם וחלק פשוט התפתחו והפכו לשפות מודרניות, לדוגמה פרסית. אז בגלל שבאזור הזה חיו הרבה עמים שדיברו שפות שונות, מילים מהשפות האלה נכנסו גם לעברית. זה משהו שקרה באופן מאוד טבעי כשאנשים מעמים שונים דיברו אחד עם השני.

חמאה - Photo by Sorin Gheorghita on Unsplash

בואו נסתכל על כמה דוגמאות קונקרטיות. הדוגמה הראשונה תהיה המילה "חמאה". אתם יודעים מה זה "חמאה"? "חמאה" זה סוג של אוכל. זה ממרח שעושים מחלב ובדרך-כלל מורחים אותו על לחם. באנגלית קוראים לחמאה “butter”, ברוסית קוראים לחמאה "масло". ובעברית המילה "חמאה" הגיעה מהשפה האכדית. בשפה האכדית לחמאה קראו “himatu”. אז מהמילה “himatu” הגיעה לעברית המילה ”חמאה".

מה שמעניין זה שאחר-כך, מאותו השורש, הגיעה גם המילה "מחמאה". אתם יודעים מה זה "מחמאה"? "מחמאה" זה משהו טוב שאנחנו אומרים למישהו אחר. לדוגמה, אם אני פוגשת את חברה שלי ואני אומרת לה "וואו, איזה סוודר יפה את לובשת", מה שאמרתי לה זה מחמאה. מחמאה זה קומפלימנט. אגב, בעברית אומרים "לתת מחמאה", לא "להגיד מחמאה". אם מישהו אמר לכם משהו נחמד אתם יכולים להגיד "הוא נתן לי מחמאה", או "היא נתנה לי מחמאה". ויש גם פועל ספציפי, הפועל זה "להחמיא". אז אם מישהו נתן לכם מחמאה הוא בעצם החמיא לכם. אני כמובן חושבת שזה מאוד מעניין שבעברית יש קשר בין המילה "מחמאה" למילה "חמאה".

אוקיי, בואו ניקח עוד דוגמה, והפעם נדבר על מילים שקשורות למשפחה. המילים "אמא", "אבא", "סבתא" ו-"סבא" הגיעו אלינו מארמית. שמתם לב פעם שכותבים את המילים האלה קצת מוזר? האות האחרונה בכל המילים האלה היא "א". המילה "אמא" זה "א", "מ", "א". המילה "אבא" זה "א", "ב", "א". וזה קצת מוזר, כי בדרך-כלל כשאנחנו שומעים "א" בסוף מילה בעברית זה "ה". אבל לא. כאן אנחנו תמיד צריכים לכתוב את האות "א", והסיבה לזה היא שהמילים האלה הגיעו מארמית, ובארמית כתבו אותן עם "א" בסוף וככה זה נשאר גם בעברית. אז עכשיו אתם יודעים למה כותבים "אמא" "א", "מ", ”א".וכמובן שיש עוד הרבה מאוד מילים שהגיעו לעברית מארמית. זה לא אומר שבכולן יש "א" בסוף, אבל לפעמים זה המצב.

ובואו נסתכל על דוגמה אחרונה לתקופה הזאת, והדוגמה היא המילה "שחמט". "שחמט" זה משחק לוח אסטרטגי. משחקים אותו שני אנשים ולכל אחד יש חיילים שיכולים לזוז על הלוח, ויש גם מלך, והמטרה של המשחק היא ליצור פוזיציה במשחק שבה המלך של השחקן השני לא יכול לזוז או לברוח. אני בטוחה שאתם מכירים את המשחק הזה. אז השם של המשחק מגיע בעצם מפרסית. בפרסית "שאה" זה "מלך האימפריה" ו-"מט" זה "מת". זאת אומרת, "לא חי יותר". אז המשמעות של המילה זה "מלך מת" – "שחמט". מעניין, לא? אני חושבת שזה מאוד מעניין ויש עוד הרבה מילים כאלה עם סיפורים קטנים מאחוריהן, אבל אנחנו צריכים להתקדם. אגב, המילה "דוגמה" הגיעה לעברית מהשפה היוונית דרך השפה הפרסית. אבל זה כבר סיפור אחר.

לזה ישראלים יכולים לקרוא צימר - Photo by Lili Kovac on Unsplash

אוקיי. עכשיו אנחנו נוסעים קדימה בזמן ומגיעים לסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בערך בזמן הזה הרבה מאוד יהודים מתחילים לדבר על ציונות. "ציונות" זה בגדול הרעיון שיהודים צריכים לחזור לחיות בארץ ישראל וגם צריכים לחזור לדבר עברית. באותו הזמן עברית זה לא שפה שבה מדברים ביומיום. זאת לא שפה מודרנית שבה מדברים למשל בשוק. עברית עד לאותו הרגע היא שפה קדושה. היא שפה שבה בדרך-כלל מדברים על יהדות, על תורה, על מצוות, על חגים, אבל לא מדברים בעברית על מתמטיקה או על כימיה או, כמו שאמרתי, לא הולכים לעשות קניות בעברית. בגלל שבמשך כל-כך הרבה שנים עברית הייתה שפה קדושה שבה בעיקר מדברים על תורה ועל דברים קדושים חסרות בה מילים שאיתן אפשר לדבר על דברים מודרניים.

אז מה אנשים עושים? אנשים מנסים להחיות את העברית. הם מנסים לחזור לדבר בעברית וגם לבנות אותה מחדש. כל הסיפור הזה הוא מאוד מאוד מעניין אבל אני לא רוצה לדבר על זה הרבה היום. מה שחשוב הוא שבגלל שאנשים מנסים לחזור ולדבר בעברית ביומיום, נכנסות אליה מילים מכמה שפות אירופאיות, לדוגמה מגרמנית, מצרפתית וגם מיידיש. בואו נראה כמה דוגמאות.

דבר אחד שהעברית לקחה מהגרמנית הוא השמות של החודשים. הצורה שבה אנחנו אומרים את החודשים בעברית מאוד דומה לאיך שאומרים אותם בגרמנית ולא כל-כך דומה לאנגלית או לצרפתית. לדוגמה, החודש הראשון בעברית הוא ינואר, ולא “january” כמו באנגלית. מקום נוסף שבו אפשר לראות את הגרמנית הוא האקדמיה. זאת אומרת, מילים שקשורות ללימודים באוניברסיטה. בעברית, עד היום אנחנו משתמשים במילים כמו "קורס", "סמסטר", "פרופסור", "דקאן", כל המילים האלה הגיעו בעצם מהגרמנית. וגם השמות של הדברים שלומדים, כמו "אקולוגיה", "מתמטיקה", "פסיכולוגיה" הרבה יותר דומים לגרמנית מאשר לאנגלית.

מילה נוספת שנכנסה לעברית מגרמנית היא המילה "צימר". בגרמנית המילה הזאת פשוט אומרת "חדר". אבל בעברית אנחנו משתמשים בה כשאנחנו מתכוונים לבית קטן שבו גרים במהלך חופשה של כמה ימים. בדרך-כלל זה בית שנמצא בטבע והוא מאוד יפה ונעים וזה משהו שפופולרי להגיד וגם לעשות עד היום. צימרים נמצאים בעיקר בצפון הארץ והרבה מאוד ישראלים נוסעים לצימר לחופשה קטנה של סוף-שבוע.

עכשיו בואו נסתכל על יידיש. הרבה מאוד מילים שהגיעו לעברית מיידיש הן בעצם מילים קצת מצחיקות או מילים של סלנג. למשל, אני מאוד אוהבת את המילה "נודניק". מה זה "נודניק"? "נודניק" זה מישהו, זאת אומרת, בן-אדם שכל הזמן מבקש או שואל משהו, וזה מעצבן אתכם. אז אם מישהו כל שתי דקות שואל אתכם משהו, אולי שאלה שכבר עניתם עליה, אתם יכולים להגיד "יוו, איזה נודניק הוא. למה הוא כל הזמן שואל אותי שאלות?". אם זאת אישה אז אנחנו נגיד שהיא "נודניקית". לדוגמה, הרבה פעמים ילדים אומרים שאמא שלהם היא נודניקית.

מילה מעניינת נוספת שהגיעה מיידיש זה הפועל "לפרגן". "לפרגן" זה אומר להגיד למישהו משהו טוב על משהו שהוא עושה כדי לגרום לבן-אדם להרגיש טוב. לדוגמה, אם יש לי תלמיד שעושה עבודה ממש טובה ובסוף השיעור אני אומרת לו "וואו, כל הכבוד, אתה עבדת עם הטקסט הזה ממש יפה, למדת את כל המילים כמו שצריך, מעולה, איזה יופי", אז כל המונולוג הזה, זה אומר שאני מפרגנת לתלמיד שלי, אני אומרת לו דברים טובים על משהו שהוא עושה.

קורקינטים בתל אביב

ואיזה מילים הגיעו לעברית מצרפתית? האמת היא שהרבה מהמילים האלה כנראה נכנסו גם לשפת האם שלכם. מילים כמו "גורמה", "בוטיק", "בגט", אבל גם מילים כמו "קפושון", שזה כובע כזה שיש לסווטשירט, או בעברית יש גם את המילה "קורקינט". מה זה "קורקינט"? "קורקינט" זה כלי תחבורה קטן עם שני גלגלים. אני אשים תמונה של קורקינט בטרנסקריפט. ובעצם המילה הצרפתית לדבר הזה היא “trottinette”, אבל איכשהו לעברית המילה הזאת הגיעה עם טעות קטנה, מישהו שמע משהו לא נכון, אז בעברית אנחנו אומרים "קורקינט". והמילה הזאת חשובה כי בתל-אביב הקורקינטים החשמליים מאוד מאוד פופולריים בשנים האחרונות, אז אולי כדאי שתדעו את המילה הזאת.

אוקיי, סיימנו שתי תקופות. דיברנו על התקופה העתיקה ודיברנו על המאה ה-19 ועל המאה ה-20. ועכשיו בואו נדבר על המאה ה-21. זאת אומרת, בערך 20 השנים האחרונות. וכאן השפה העיקרית שממנה הגיעו מילים לעברית היא האנגלית. האמת היא שעל הנושא הזה אפשר לדבר ממש הרבה. וכמובן שהאנגלית לא השפיעה על העברית רק ב-20 השנים האחרונות. זה התחיל מזמן. לדוגמה, הרבה מילים מהאנגלית נכנסו לעברית כבר במאה ה-20 בגלל המנדט הבריטי שהיה בארץ. שמתם לב, המילה שבה השתמשתי היא "מנדט", כמו המילה באנגלית. אז היו מילים שנכנסו לעברית כבר באמצע המאה ה-20, אבל כמובן שמאז שהאינטרנט נכנס לחיים של אנשים האנגלית נכנסה באופן הרבה הרבה הרבה יותר חזק.

מעניין שאפילו אם תלכו עכשיו ברחוב בישראל, לדוגמה בירושלים, תראו שחלק גדול מהפרסומות שיש ברחוב הן באנגלית. אז לפי דעתי, אנשים בישראל ממש רגילים לראות את האנגלית בחיים שלהם. זה כמובן לא אומר שכולם משתמשים באותה הכמות של מילים באנגלית בשפה שלהם. ככל הנראה שאנשים צעירים משתמשים בזה הרבה יותר מאשר אנשים מבוגרים. ואולי גם אנשים שעובדים במקצועות טכנולוגיים משתמשים בזה יותר מאשר אנשים שלא עושים את זה. אבל באופן כללי יש המון מילים שנכנסו לעברית מאנגלית.

והיום אני מציעה לכם להסתכל על שתי קטגוריות של מילים כאלה. לקטגוריה הראשונה אנחנו יכולים לקרוא "העברית של האינטרנט". ובקטגוריה הזאת אנחנו יכולים למצוא מילים כמו "אפליקציה", "גיימר", "היי-טק", "דיגיטלי", "וירטואלי", "פידבק" ו-"צ'אט". כל המילים שאמרתי עכשיו הן מילים שישראלים מכירים מאוד טוב ומשתמשים בהן בחיי היומיום שלהם. תשימו לב שלמרות שהמילים האלה הגיעו מאנגלית לא את כולן אנחנו אומרים בדיוק כמו באנגלית. לדוגמה, בעברית אומרים "דיגיטלי" במקום "דיג'יטל", אז "ג" במקום "ג'". ומה שחשוב זה שכשאתם משתמשים במילים האלה בעברית תשתמשו בהן כמו שאומרים בעברית. אל תגידו "דיג'יטלי" כי אנשים פשוט לא יבינו מה אתם בדיוק אומרים. או לדוגמה, אנחנו אומרים את המילה "אפליקציה", אבל אנחנו אף-פעם לא אומרים "אפ", כמו שאומרים באנגלית. אנחנו תמיד אומרים את כל המילה.

בקטגוריה הזאת כמובן יש עוד הרבה הרבה הרבה מילים שלא אמרתי אותן עכשיו, אבל כל המילים האלה הגיעו לעברית בגלל האינטרנט. ואני חושבת שיש עוד קטגוריה של מילים שהן מילים קצת יותר כלליות, ואולי בעצם בין-לאומיות, שהגיעו לעברית מאנגלית. למה אני מתכוונת? אני מתכוונת למילים כמו "אלמנט", "סיטואציה", "ליברלי", "מודרני", "אוטומטי", "אטרקטיבי", ועוד ועוד ועוד. אלה לא מילים חדשות ויכול להיות שהן הגיעו לעברית לפני הרבה שנים. מה שחשוב הוא שאנחנו משתמשים בהן היום. ומה שעוד חשוב לדעתי זה שאתם יכולים להשתמש במילים האלה כשאתם לומדים עברית וכשאתם מדברים עברית.

יש אנשים שלא אוהבים את זה. יש אנשים שאומרים "לא, אם אני לומד עברית אני רוצה לדבר רק במילים שהן בעברית". ואני לא ממש מסכימה עם זה. אני חושבת שמה שחשוב הוא לדבר, מה שחשוב הוא להיות מסוגל להגיד כמה שיותר דברים. ואם בשביל להגיד משהו אתם רוצים להשתמש במילה כמו "אספקט" או "אינטואיציה" או "הומור" או "דרמה" – מעולה, תשתמשו במילים האלה. מה שכן, חשוב לדעת שלא כל מילה באנגלית היא מילה בעברית. לא תמיד אפשר להשתמש במילה שאתם מכירים באנגלית בעברית.

איך אפשר לדעת? תנסו לשים לב באיזה מילים מאנגלית אנשים משתמשים כשהם מדברים עברית. תנסו לשים לב באיזה מילים אני משתמשת. אני עושה את זה יחסית הרבה, גם כדי שאתם תוכלו להבין אותי טוב יותר וגם כדי שאתם תוכלו להשתמש במילים האלה אחר-כך. וגם אם אתם לא בטוחים אני תמיד ממליצה לכם לשאול מישהו. אתם יכולים לשאול את החברים שלכם "תגיד, אפשר להשתמש במילה הזאת בעברית?". אם כן – אחלה, ואם לא, אז כנראה שהחבר שלכם יוכל להגיד לכם מה המילה בשביל הדבר הזה בעברית.

אוקיי, אנחנו הגענו לסוף. כמו תמיד, אם יש לכם שאלות בנושא הזה או בכל נושא אחר אתם ממש ממש מוזמנים לשלוח לי מייל עם השאלות שלכם ואני אשמח לענות עליהן. חוץ מזה, אני גם מאוד אשמח אם תוכלו לתמוך בפרויקט הזה. אפשר לעשות את זה באתר שנקרא “ko-fi”, ושם אתם יכולים לקנות לי קפה וככה לתמוך בפודקאסט. את הלינק לעמוד ה-“ko-fi” שלי אני אשים בתיאור של הפרק. זהו. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן, ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי! אגב, אלה מילים שהגיעו מערבית ומאנגלית. ביי!