[36] Atomic Habits - הרגלים אטומיים

 

שלום לכולם ולכולן, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית". רוב האנשים שאני מכירה רוצים לשנות משהו בחיים שלהם. וכשהם חושבים על שינוי, הם חושבים שזה צריך להיות משהו גדול, משהו דרסטי. לדוגמה, אם מישהו רוצה לרדת במשקל, אז הוא חושב שהוא צריך להפסיק לאכול כל דבר עם סוכר, לאכול רק פירות וירקות וככה הוא יצליח לרדת במשקל. או אם מישהו רוצה להיות בכושר אז הוא אומר שהוא צריך להתחיל להתאמן בחדר כושר כל יום במשך שעה. או מישהו חושב שבשביל לשנות את החיים שלו הוא חייב להחליף עבודה או צריך לעבור לגור במקום אחר. אבל אני חושבת שזה לא תמיד ככה. אני חושבת שבשביל לשנות דברים בחיים שלנו אנחנו יכולים לעשות שינויים קטנים ולעשות אותם לאורך זמן. והשינויים הקטנים האלה לאורך זמן הם בעצם מה שיכול להביא את השינוי הגדול בחיים שלנו. בדיוק על הדבר הזה אדם בשם ג'יימס קליר (James Clear) כתב ספר. לספר קוראים "הרגלים אטומיים" ועל זה אנחנו הולכים לדבר היום בפרק. מוכנים? בואו נתחיל!

אז קודם כל, כמו תמיד, אני רוצה להתחיל בלדבר על השם של הספר – "הרגלים אטומיים". אתם יודעים מה זה "הרגל"? "הרגל" זה משהו שאתם עושים באופן אוטומטי, משהו שאתם עושים בלי לחשוב עליו. לדוגמה, תחשבו מה אתם עושים כשאתם קמים בבוקר. אתם קמים מהמיטה, הולכים לשירותים, מצחצחים שיניים ואז בודקים את האי-מייל? או שאתם קמים מהמיטה, נכנסים להתקלח, לוקחים ויטמינים ואז מכינים ארוחת בוקר?

זו יכולה להיות כל קומבינציה של דברים. אבל מה שאתם עושים, אתם עושים כל יום, ואלה הם ההרגלים שלכם. אתם עושים את הדברים האלה באופן אוטומטי, ואתם אף פעם לא שואלים את עצמכם "הממ... מעניין אם היום אני צריכה לצחצח שיניים" או "הממ... מעניין אם אני רוצה להעיר את הילדים שלי או לא". אתם אף פעם לא שואלים את עצמכם את הדברים האלה, אתם פשוט עושים את מה שאתם רגילים לעשות. אז אלה הם הרגלים. וכמובן שיש לנו הרגלים טובים והרגלים רעים.

ולמה ג'יימס קליר מדבר על "הרגלים אטומיים"? כשהוא אומר "אטומיים", הוא מתכוון למאוד מאוד מאוד קטנים. ומה שהוא רוצה להגיד זה שכשאתם עושים שינויים קטנים בהרגלים שלכם ואת השינויים האלה אתם עושים לאורך זמן, אתם יכולים ממש לשנות את החיים שלכם. לדוגמה, אם החל מהיום במשך שנה אתם תעשו משהו ותשתפרו כל יום באחוז אחד, רק באחוז אחד, עד סוף השנה אתם תהיו יותר טובים ב-37%. זאת אומרת שאם כל יום אתם עושים משהו וכל יום אתם טיפ-טיפ-טיפ-טיפה יותר טובים במה שאתם עושים, אחרי שנה אחת אתם תראו שינוי מאוד מאוד גדול ומשמעותי.

ולמה זה בעצם חשוב? זה חשוב כי כולנו רוצים להיות יותר טובים במשהו. ואני חושבת שכולנו יכולים לעשות משהו קטן כל יום כדי לעשות שינויים בחיים שלנו, לעשות את השינויים שאנחנו רוצים. בספר שלו ג'יימס כותב: "הרגלים טובים הופכים את הזמן לחבר שלכם והרגלים רעים הופכים את הזמן לאויב שלכם". זאת אומרת שאם אתם עושים משהו טוב, אחרי שנה אתם תהיו הרבה יותר טובים, אבל אם אתם עושים משהו לא טוב, כמו לדוגמה לאכול המון שוקולד, אז אחרי שנה אתם תרגישו ממש לא טוב והזמן לא עוזר לכם אלא מפריע לכם. אוקיי, אז איך בעצם עושים את זה? איך בעצם אנחנו מתחילים איזשהו הרגל חדש או שומרים על הרגל טוב ומשתפרים במשהו? אז ג'יימס קליר אומר שיש ארבעה שלבים חשובים שכדאי לשים אליהם לב. ולשלבים קוראים "לשים לב", "לרצות", "לעשות" ו-"לאהוב". ועל השלבים האלה אנחנו נדבר עכשיו.

Photo by Lala Azizli on Unsplash

אז בספר שלו ג'יימס קליר אומר שהרבה אנשים חושבים שאין להם מספיק מוטיבציה לעשות את מה שהם רוצים לעשות. אבל מה שבעצם אין להם זה בהירות. מה זה "בהירות"? "בהירות" זה כשאתם רואים משהו באופן ממש ממש ברור. אתם יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות. אז אנשים חושבים שהם צריכים יותר מוטיבציה, הם צריכים לרצות משהו יותר. "אם הייתי רוצה יותר, אז הייתי אוכל יותר בריא...", "אם הייתה לי מוטיבציה, אז הייתי יושב וכותב את הספר שאני רוצה לכתוב" וכן הלאה וכן הלאה...

אבל ג'יימס אומר שמה שאנשים צריכים זה לא עוד מוטיבציה. לכולם יש מספיק מוטיבציה. מה שאנשים צריכים זאת תוכנית ברורה. כי כשאין לנו תכנית ברורה אנחנו מתעוררים בבוקר ומקווים שתהיה לנו מוטיבציה. אנחנו מקווים שאנחנו נרצה לרוץ או מקווים שיהיה לנו זמן לשבת ולכתוב את הספר או מקווים שהיום אנחנו נאכל יותר בריא. אבל הבעיה היא שהמוח שלנו לא אוהב את זה. באופן כללי, המוח שלנו רוצה לשמור על עצמו כמו שהוא. הוא לא ממש רוצה לעשות דברים חדשים, במיוחד אם אלה דברים קצת קשים. אז המון פעמים אנחנו נמצא סיבות ללמה לא לעשות את מה שאנחנו רוצים. אנחנו נגיד שאין לנו זמן, שכואב לנו הראש, שהילדים שלנו צריכים עזרה וכן הלאה וכן הלאה...

וכשאני אומרת "אנחנו" אני מתכוונת "אני". לדוגמה, כמעט כל החיים שלי אני רוצה לעשות יותר ספורט, אבל אני תמיד אומרת משהו כמו "אוי, אין לי זמן היום" או "לא כדאי לעשות עכשיו רעש לשכנים" או "אולי אני אעשה את זה בערב ולא עכשיו" וככה בסופו של דבר אני לא עושה ספורט. אז בשביל להתחיל הרגל אנחנו צריכים תכנית ברורה. אנחנו צריכים לשבת וממש לכתוב לעצמנו מה אנחנו רוצים לעשות, איפה, איך וכמה זמן. עדיף גם להתחיל את ההרגל החדש אחרי הרגל שאנחנו כבר עושים. לדוגמה, "אחרי שאני אצחצח שיניים אני אשב לעשות מדיטציה על הספה בסלון במשך 5 דקות". או "אחרי ארוחת הבוקר אני אשב ואלמד עברית במשך 10 דקות במחשב שלי". תכנית ממש ממש ברורה.

וכמובן שלכתוב תכנית ואז לעשות בדיוק את מה שכתבנו זה לא תמיד כזה פשוט. אז ג'יימס ממליץ לעשות משהו שהוא קורא לו "לצפות את הכישלון מראש". זה תרגיל מחשבתי קטן, ובתרגיל הזה אתם צריכים לחשוב שהחלטתם לעשות משהו, לדוגמה לעשות מדיטציה כל יום. ועכשיו עברו שישה חודשים – אנחנו נמצאים בעתיד – עברו שישה חודשים ולא הצלחתם לעשות את זה. הצלחתם לעשות את זה כמה ימים ואז לא הצלחתם. תנסו לחשוב על כל הסיבות למה לא הצלחתם. מה בעצם יכול לעמוד בדרך שלכם? אין לכם זמן? או אתם לא יודעים איך לעשות מדיטציה? או מישהו מפריע לכם? או עוד כל סיבה אפשרית. תנסו לחשוב על הבעיות האלה וגם על הפתרונות. ככה עוד לפני שהתחלתם לעשות משהו חשבתם על תכנית גיבוי. "תכנית גיבוי" זה אומר מה אתם בעצם יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיות שיכולות להיות. אם אין לכם זמן לעשות מדיטציה בבוקר, אז מתי יש לכם זמן? אם הילדים מפריעים לכם כשאתם עושים את זה, מה אתם יכולים לעשות? תעזרו לעצמכם בזה שתחשבו מראש על בעיות שיכולות להיות וגם על הפתרונות לבעיות האלה.

אוקיי, אנחנו עוברים לשלב 2. שלב שנקרא "לרצות". ובשלב הזה ג'יימס קליר מדבר בעיקר על כמה שהסביבה הפיזית שלנו היא חשובה. שמתם לב שהרבה פעמים אנחנו רוצים את מה שאנחנו רואים? לדוגמה, אם אתם הולכים ברחוב ואז אתם רואים פיצרייה, כמעט תמיד אתם תחשבו "הממ... בא לי פיצה". או לדוגמה הילד שלכם שרוצה צעצוע מסוים רק כי הוא ראה אותו בחנות צעצועים או בפארק. אנחנו רוצים את מה שאנחנו רואים.

ואיך זה קשור להרגלים? זה קשור להרגלים כי כשאנחנו רוצים להתחיל הרגלים טובים אנחנו חייבים לעצב את הסביבה שלנו כדי שיהיה לנו קל לעשות את ההרגלים הטובים וקשה לעשות את ההרגלים הרעים. ודבר ראשון הוא לראות את מה שאנחנו רוצים לעשות. לדוגמה, אם אתם רוצים לצאת לרוץ אז תשימו את נעלי הריצה שלכם במקום שבטוח בטוח תראו אותם. רוצים לנגן על גיטרה – תשימו את הגיטרה בדרך מהמטבח לסלון ככה שבטוח תראו אותה. רוצים ללמוד עברית? תשימו את המחברת שלכם על הלפטופ לדוגמה, ככה שלפני שאתם פותחים את הלפטופ ומתחילים לענות על מיילים ולעשות דברים אחרים אתם רואים את מה שאתם באמת רוצים לעשות.

בספר שלו ג'יימס קליר נותן המון דוגמאות לדברים שכדאי לעשות בסביבה שלנו. כי בעצם הוא אומר שלבנות הרגלים חדשים בסביבה לא טובה זה מאוד קשה ואתם כנראה לא תצליחו. לדוגמה, זה מאוד קשה לאכול בריא כשבבית שלכם יש המון ממתקים וחטיפים. או שללמוד עברית זה מאוד קשה כשהטלפון שלכם נמצא לידכם ואתם כל הזמן רואים שיש לכם מיילים חדשים או הודעות. כדי באמת לבנות הרגלים טובים אנחנו צריכים לעצב את הסביבה שלנו כדי שנראה את ההרגלים האלה ואז יהיה לנו יותר קל לעשות אותם.

השלב השלישי – "לעשות". אני חושבת שזה כנראה השיעור הכי חשוב שלמדתי מהספר הזה. כי פה ג'יימס קליר מדבר על זה שמה שחשוב כשאתם מתחילים לעשות משהו זה פשוט לעשות אותו. לא חשוב כמה טוב, לא חשוב איך, לא חשוב כמה מהר, מה שחשוב זה לעשות את מה שאתם רוצים. ולדוגמה אני, לפני שקראתי את הספר הזה, הייתי בטוחה שכשאני מתחילה משהו חדש אני כל יום צריכה לעשות יותר. לדוגמה, אם אני רוצה להתחיל לרוץ אז ביום הראשון אני רצה קילומטר, ביום השני אני רוצה קילומטר וחצי, ביום השלישי שני קילומטר וככה כל הזמן לעשות את זה יותר ויותר ויותר קשה. אבל האמת היא שזו בעיה. כי כשאתם כל הזמן עושים משהו יותר ויותר ויותר קשה אתם פשוט לא תצליחו.

מה שחשוב הוא להתחיל קטן, ממש ממש ממש קטן. כמה קטן? תשאלו את עצמכם "מה המינימום שאני יכול לעשות?". לא "מה המקסימום?" אלא "מה המינימום?". אם אתם יכולים כרגע לרוץ שתי דקות, זה המינימום שלכם וזה מה שאתם צריכים לעשות בהתחלה. לצאת כל יום ולרוץ שתי דקות. אם אף פעם לא עשיתם מדיטציה בחיים שלכם, תעשו דקה אחת של מדיטציה. אם אתם רוצים לשבת וללמוד עברית, תחשבו מה המינימום: 5 דקות, 10 דקות, ותעשו את זה. אל תחשבו יותר מדי על המטרה הסופית, על כמה קילוגרמים אתם רוצים לרדת או כמה קילומטרים אתם רוצים לרוץ או כמה מילים אתם רוצים ללמוד. מה שבאמת חשוב הוא פשוט לעשות את ההרגל שלכם. לא לוותר אחרי שבוע אלא להמשיך ולעשות כל יום קצת, כל יום קצת.

בהקשר הזה, בספר שלו ג'יימס קליר סיפר על איש שרצה להתחיל להתאמן בחדר כושר. הוא אף פעם לא עשה את זה לפני והוא אפילו קצת פחד לעשות את זה. אז מה שהאיש עשה זה שבמשך חודש הוא נסע לחדר כושר, נכנס לחדר כושר, עמד שם 5 דקות ואז חזר הביתה. זה הכל. לנסוע לחדר כושר, לעמוד שם 5 דקות ואז לחזור הביתה. ואת זה הוא עשה כל יום במשך חודש. אולי אתם תצחקו ותגידו "מה... מה הקטע? הוא בכלל לא עשה ספורט". נכון, הוא אולי לא עשה ספורט, אבל הוא פיתח את ההרגל של ללכת לחדר כושר. ורוב הסיכויים שהאיש הזה יצליח בסופו של דבר יותר מאשר מישהו שאומר "וואו, היום אני הולך לחדר כושר ועושה ספורט שעה". כי הבן-אדם השני יעשה ספורט שעה פעם אחת, אולי פעמיים, ואחר-כך הוא לא ימשיך עם זה. זאת בעצם אחת הסיבות שכל-כך הרבה אנשים מתחילים לעשות ספורט בינואר אבל אז מפסיקים אחרי שבועיים. הם פשוט מתחילים גדול מדי. צריך להתחיל קטן, ממש ממש קטן, ולעשות את זה כל יום.

הגענו לשלב הרביעי. השלב הרביעי נקרא "לאהוב", וכאן העניין הוא כזה. העניין הוא שאנחנו רוצים לחזור על התנהגות שאנחנו נהנים ממנה, נכון? כשכיף לנו אנחנו עושים את הדבר הזה שוב ושוב ושוב. זאת בעצם הסיבה שאנשים משתמשים באינסטגרם או פייסבוק או טוויטר – כל פעם שהם נכנסים לשם הם רואים משהו חדש, וזה כיף.

אבל אז יש לנו בעיה קטנה, כי כשאנחנו מפתחים הרגלים טובים, הרבה פעמים בהתחלה זה לא כיף. זה לא כיף ללמוד לנגן על גיטרה – כואבות לכם האצבעות, אתם לא מבינים מה אתם עושים, אתם עדיין לא יכולים לנגן שום דבר, אתם בעצם רק עושים רעש וכואב לכם. אתם לא מרגישים שאתם מתקדמים. בעצם אתם מתאמצים עכשיו, אבל את התוצאות אתם תוכלו לראות רק בעוד כמה שבועות או כמה חודשים. וככה זה גם כשאתם לומדים שפה, נכון? בהתחלה אתם לומדים מילים, אבל זה לא בדיוק כיף כי אתם מתבלבלים, לא יכולים להגיד את מה שאתם רוצים ושוכחים דברים שכבר למדתם. זה אפילו די מתסכל. אז כאן אנחנו צריכים משהו שיעזור לנו. אנחנו צריכים משהו קטן שיעזור לנו להרגיש שלעשות את ההרגל זה כיף.

ואחד הדברים, אחד הטריקים שמאוד עוזרים לי באופן אישי זה לקחת לוח שנה שבו אתם רואים את הימים ולצייר x כל פעם שאתם עושים את ההרגל שבחרתם. בהתחלה זה קשה. אתם מצליחים יום או יומיים ואז יש יום שאתם לא עושים ואז אתם חוזרים ומתחילים שוב, אבל לאט לאט אתם יכולים לראות x ועוד x ועוד x ואז אתם רואים מול העיניים שרשרת כזאת ויש בזה משהו כיפי. זה נחמד לראות מול העיניים שלכם שעשיתם משהו, ואז המטרה שלכם היא בעצם לא לשבור את השרשרת, להמשיך לשים x כל יום ולא להפסיק. ויש דבר נוסף שאפשר לעשות כדי שיהיה לכם יותר כיף, וזה לחבר בין ההרגל החדש או בין ההרגל הקשה למשהו שאתם אוהבים לעשות. לדוגמה, אני אוהבת לשתות קפה אז אני מכינה לעצמי קפה רק אחרי שאני יושבת ולומדת שפות בבוקר. או שאני יוצאת לרוץ וכשאני רצה אני שומעת מוזיקה שאני ממש ממש אוהבת. או יש אנשים שרואים את הסדרה שהם רוצים לראות בנטפליקס רק אם באותו היום הם אכלו ארוחת ערב בריאה. זאת אומרת, הם מחברים דברים שהם אוהבים ונהנים מהם להרגל שהם צריכים לעשות כדי להמשיך ולעשות אותו כל יום. אז אלה היו ארבעת השלבים של פיתוח הרגלים. וכמו שכבר אמרנו, כל שינוי גדול הוא בעצם הדרגתי. הוא בעצם שינויים קטנים שאתם עושים כל יום ואז אתם יכולים לראות את השינוי הגדול. מילה אחרי מילה, קילומטר אחרי קילומטר, שורה אחרי שורה.

וגם כשאתם עושים משהו באופן קבוע, זאת אומרת כל הזמן, אתם גם מתחילים להאמין בעצמכם. אתם מאמינים שאתם האדם שאתם רוצים להיות. לדוגמה, אתם בן-אדם שכותב ספר כשאתם יושבים וכל יום כותבים קצת. או אתם בן-אדם שרץ אם אתם יוצאים ורצים כל יומיים. או אתם בן-אדם בריא כשאתם אוכלים אוכל בריא לארוחת ערב כל יום. בעצם כל פעולה שאתם עושים זה סוג של בחירה שמראה איזה סוג של בן-אדם אתם רוצים להיות. האמת היא שאני חושבת שזה ספר מאוד מאוד חשוב. זה ספר שאני יכולה להמליץ לכל אחד כי בעצם לכולנו יש דברים שאנחנו רוצים לעשות ואני חושבת שהספר הזה מאוד עוזר להבין איך כדאי לעשות את הדברים האלה, מה כדאי לעשות כל יום כדי להגיע לשינוי שאתם רוצים. ואגב, אני גם יכולה להמליץ לכם לנסות לקרוא את הספר הזה בעברית. לפי דעתי הוא לא מאוד מאוד קשה ואתם תצליחו להבין הרבה ממה שתקראו.

זה הכל להיום. כמו תמיד, אני מאוד אשמח לשמוע מכם. אתם מוזמנים לספר לכם איזה הרגלים אתם רוצים להתחיל ואיך אתם מתכננים לעשות אותם. את התשובות שלכם אפשר לכתוב בתגובה באתר האינטרנט של הפודקאסט או במייל. חוץ מזה אני מאוד אשמח אם תוכלו לתמוך בפרויקט הזה ולקנות לי קפה בפלטפורמת ko-fi. הלינק ל-ko-fi נמצא בתיאור של הפרק. כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן ואנחנו נשתמע בפעם הבאה. יאללה ביי!

Buy me a coffee:

https://ko-fi.com/hebrewtime

Previous
Previous

[37] The Legal Reform - הרפורמה המשפטית

Next
Next

[35] We Are on the Napkin - אנחנו על המפית